שיחה:מראי מקומות/פסחים/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל[עריכה]

ביאור הר"ן שהאומר ואין מוסקין בטהרה דקדק יותר בלשונו מהאומר ומוסקין בטומאה, קשה קצת, שאם כן אין טעם שבחו של זה בגלל שדיבר בלשון נקיה ואין טעם גנותו של זה בגלל שדיבר בלשון מגונה, אלא כל הטעם הוא משום שזה אמר דבריו בדקדוק וזה אמר דבריו שלא בדקדוק, ולא משמע כן מסוגיית הגמרא שמשמע שהכל ענין אחד. ואף שבהמשך מביאה הגמרא עוד מעשים הנוגעים לנוסח דיבור האדם ואינם עוסקים ממש בלשון מגונה או קצרה, אך כאן לא משמע כן שהרי המעשה הבא כן עוסק בכך וגם השייכות בין כל המעשים מבוארת למתבונן (מי שגרם על ידי דיבורו, והזכרת גנאי וכו') ואילו מעשה זה השייכות שלו לכאורה מבוארת שהוא משום לשון מגונה וקצרה, ויל"ע. מצולות ים (שיחה) 01:06, 15 בדצמבר 2020 (IST)

בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא וקטלוהו[עריכה]

יישובים נוספים לשאלה שנדונה בפנים, מדוע התחייב הנכרי מיתה והלא איסורי כל בן נכר וכל ערל קאי אישראל המאכיל, כפי שהובאו בהגדה של פסח פרדס יוסף החדש:

  • בגמרא בסנהדרין (נט.) מבואר שנכרי שעסק בתורה חייב מיתה. ולפי זה יש לומר שנתחייב מיתה על שהזכיר הפסוק "כל בן נכר לא יאכל בו". אמנם העיר שם שיש הסוברים שנכרי מותר בלימוד תורה שבכתב, אך בגמרא שם משמע שאינם מותרים אלא בלימוד שבע מצוות בני נח ולפי זה אתי שפיר.
  • יש לומר שידעו שאותו גוי מזרע עמלק היה ולכך הרגוהו, עי"ש שהוסיף רמזים בזה בדרך גימטריה.
  • בגמרא בבבא קמא (צא:) מבואר שהחוטף מצוה מחבירו חייב לו עשרה זהובים, ואם כן נתחייב נכרי זה לישראל עשרה זהובים על שמנעם מאכילת כזית בשר וכיון שלא שילם נהרג. אך יש לדון בזה שהרי היו שם כמה ישראלים בחבורה ואם כן לא ברירא מי היה אוכל מנתו וממילא למי חייב הזהובים, וכן יש לדון שאם נחלק חלקו לכל המנויים שמא לא יהיה לכל אחד שווה פרוטה, ויל"ד בזה. ש"ס יידן (שיחה) 12:55, 19 באפריל 2020 (UTC) ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם
  • יש שביארו שנהרג על שנכנס אל הקודש וכמבואר במסכת כלים (פ"א מ"ח): "החול מקודש ממנו, שאין נכרי וטמא מת נכנסים לשם". אך יעויין במעיל שמואל (רש"א יודלביץ זצ"ל) שהביא מי שביאר שהרגוהו מחוק המלך בלבד או מפני מצוות שמירת המקדש. אך העיר מנלן שנכנס למקדש והרי פסח נאכל בכל העיר. ובכתובות עתיקות נמצא שאכן גזר דינו של נכרי הנכנס אל הקודש הוא מוות[1]. מצולות ים (שיחה) 01:49, 10 במרץ 2021 (IST)

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראה קישו"ח. וראה עוד במאורות הדף.