שולחן ערוך/אורח חיים/קלה

שולחן ערוך ‏ אורח חיים קלה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סימן קלה סדר קריאת התורה ביום ב' וה' ובו יד סעיפים:

א בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירין בנביא: הגה ואם היו שני חתנים בב"ה והם ישראלים מותר להוסיף לקרות ד' דלדידהו הוי כי"ט שמותר להוסיף (מרדכי פ' הקורא עומד והגהות מיימוני פ' י"ב מהס"ת) ונראה דה"ה לשני בעלי ברית די"ט שלהם הוא כדלקמן סי' תקנ"ט (ודין שבת וי"ט ע"ל ריש סי' רפ"ב לענין הוספה):

ב מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה: הגה אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בצבור לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם הפרשה השייכה לאותה שבת (אור זרוע) וע' לקמן סי' רפ"ב לענין הוספה:

ג כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל:

ד המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל והוא שהכהן יודע לקרות: [מיהו אם יוכל לקרו' עם הש"ץ מלה במלה סגי בכך כדלקמן סי' קל"ט] [אבודרהם] שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה:

ה אם ס"ת פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו: הגה וכן בתענית שאחר פסח וסוכות שקורין ויחל אם אין הכהן מתענה קורין לישראל וטוב שילך הכהן מב"ה (מהרי"ק שורש ט'):

ו אם נכנס הכהן לב"ה אחר שהתחיל הישראל לברך ברכת התורה אינו פוסק אבל ברכו לא הוי התחלה ועומד הישראל בתיבה עד שישלימו כהן ולוי ואז יקרא ואם אין כהן בב"ה קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי: הגה אבל ראשון יוכל לעלות [ב"י ומהרי"ל בשם ר' ירוחם נ"ב בח"ג] וכשקוראין אותו אומרים במקום כהן שלא יטעו לומר שהוא כהן: [טור]:

ז אם היו כהן ולוי בב"ה וקרא הכהן וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך ברכת התורה שנית אין מפסיקין אותו:

ח אם אין לוי בב"ה כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום:

ט וכן לא יעלו ב' לוים זה אחר זה כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום:

י נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אע"פ שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי: הגה ולכן מותר לעלות ג"כ למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו (וי"א דאין לקרות כהן או לוי למנין ז' אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי) [אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פרק הניזקין וב"י בשם ר' ירוחם] וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה:

יא יש מי שאומר שאם קורא החזן כהן או לוי ואינו שם לא יקרא לאחר בשם משום פגמו של ראשון אלא אחר יעלה מעצמו. (וכן נהגו; ש"צ שהוא כהן יכול לקרות כהן אחר לתורה) (מרדכי פ' הקורא עומד ואגור):

יב עיר שכולה כהנים אם יש ישראל אחד ביניה' אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום וכל שאין בהם ישראל כדי ספוקם או שאין שם ישראל כלל קורא כהן אחר כהן שאין שם משום פגם שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים והוא הדין לעיר שכולה לוים:

יג אם קטן קורא בתורה בצבור בסימן רפ"ב: אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי בסימן קל"ט:

יד בני אדם החבושים בבית האסורין אין מביאי' אצלם ס"ת אפילו בר"ה ויה"כ: הגה והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם מותר [אור זרוע הגהות אשירי פ"ק דברכות ומהרמ"פ סי' פ"ח] ואם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי [שם מרדכי ספ"ק דר"ה]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף