לבושי שרד/אורח חיים/קלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קלה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מ"א איתא ברי"ף כו' עזרא תיקן לישראל. הכי איתא התם משה תיקן שיהו קורין בשבת וי"ט ור"ח וחה"מ ועזרא תיקן ב' וה' כו':

שם דקרא והיו. דדריש התם והיו הדברים האלה על לבבך בהווייתן יהיו דוקא בלשון קודש ובעי למימר התם דכל התורה בלה"ק נאמרה ופירש"י לענין לקרות בתורה וע"ז הקשה הא עזרא הוא דתיקן ומקמי דאתי עזרא והיו למה לי ע"ש כי דברי התוס' במקומם צ"ב:

שם וא"כ משה תיקן. פי' כיון דבמנין הקרואים מיירי הרי"ף ממילא מ"ש תחלה דבשבת משה תיקן היינו גם מנין הקרואים:

ט"ז סק"א ומה"ט אין מפטירין קאי על ב' וה' והיינו משום ביטול מלאכה ובר"ח נמי יש קצת ביטול מלאכה שאנשים עושין מלאכה וכן בח"ה מותר דבר האבוד מש"ה אין מפטירין ואעפ"כ קורין ד' לפי שאין כ"כ ביטול מלאכה כמו בחול:

סק"ב אלא חתן א'. ר"ל דה"א שיהיה הוא רביעי שהרי הוא רשאי להיות נוסף. לז"א דאינו כך משום דגם אותו שיהיה שלישי יש עליו שם נוסף משא"כ בשני חתנים שפיר קוראם ד' לפי ששניהם רשאים להיות נוספים וכהן ולוי ודאי אין לומר עליהם שם נוסף כך הוא כוונת ריצב"א לכן הקשה הט"ז דמה"ט גופיה דאין מועד רק לחתנים אין רשאין להוסיף אפילו בב' חתנים דהא לשאר העם יהיה ביטול מלאכה וק"ל:

סק"ג אבל רב עמרם. עיין עצי ארזים סי' ג' סק"א:

שם כיון דאמר ר' חלבו. עיין כנסת יחזקאל סי' ז':

סק"ה הזכירו בגמרא שהיו גבי רב קרא בכהנ' שהביא בסק"ג:

מג"א סק"ז לא יצא יקרא הישראל. עיין כנ"י {{ממ|[[כנסת יחזקאל/ז|סי' ז'}}:

ט"ז סק"ו שלא יקרא ללוי כלל. פי' בין קודם ישראל בין אחריו ואפילו ג' או ד' ולפי' הב' יכול לעלות ג' או ד':

שם לומר שכלל לא יקרא. ר"ל אע"ג דכתב לא יקרא אחריו דמשמע הא קודם ישראל שרי וכפי' ב' ע"כ אינו כן דאלו לפ"ב גם אחריו שרי כיון שישראל גדול או שיהיה הלוי ג' או ד' אע"כ דאחריו לאו דוקא וסובר הרמב"ם כפי' א' דאפי' קודם ישראל לא:

שם לא זכר מזה. פירוש דה"ל להזכיר דאם ישראל גדול יוכל הלוי לעלות אחריו:

שם ולכל הפחות בשוין. כלומר דלשון שני עיקר כל שאין יכולין לצאת ידי שני פירושים מש"ה בלוי גדול או שוין דאז לפי' הב' צריך לקרות דוקא לוי עושין כפי' ב' משא"כ בישראל גדול אז יכולין לצאת ידי ב' הפירושים ואין קוראים רק ישראל:

מג"א סק"י כ' בד"מ בא לתרץ קושיות הט"ז כי הט"ז ס"ל דלפי' ראשון אפי' קודם ישראל לא יעלה ולכן פי' כרמב"ם דתיבת אחריו לאו דוקא והמג"א מפרש דמ"ש רש"י בפי' ראשון שלא יקרא לוי כלל היינו אחר ישראל אם הם שוים ואפילו ג' או ד' ואהא פליג לשון ב' דג' ד' שרי וא"כ דברי רמב"ם וש"ע ורמ"א הכל כפי' ראשון דלא יעלה אחריו דוקא (ור"ל בשוין) אבל ראשון עולה וזהו שכ' המג"א וכ"כ הרמב"ם ר"ל דאלו להט"ז צריך לדחוק דתיבת אחריו לאו דוקא. וס"ל דכן מוכח ג"כ ממ"ש הרמ"א ראשון יוכל לעלות ואלו להט"ז דהיינו כפי' ב' אין שייך לשון יוכל דהא בפי' ב' מבוא' דדוקא לוי קדים אבל להמג"א א"ש דזהו לפי' א' ואותו פי' י"ל דס"ל דכמו שירצה יעשה:

סקי"א בכהן נמי. כוונתו משום דבכהן בסעיף הקודם כתב שבא אחר תחלת הברכה לבה"כ ומשמע קצת אבל אם היה בבה"כ מתחלה רק שלא היו יודעים וקראו לוי אזי אפי' התחיל הברכה פוסק אע"ג דהוי ברכה לבטלה משום פגמו של כהן ומצות עשה וקדשתו. לכן יליף המג"א מסעיף זה גבי לוי דאמרינן דליכא פגם כלל משום דיתלה ששגגה הוא ממילא ה"ה בכהן וק"ל:

ט"ז סק"ט אחרון שיאמרו חלל. תחלה הקשה הב"י פגמו של ראשון ותירץ דאין חוששין דאם היה פגום מיד היו מרננין עיין מג"א סק"ד. ואח"כ הקשה פגמו של ב' בשלמא בסק"ח ליכא פגם ב' כיון שקוראים אותו ללוי משא"כ כאן:

שם והא ליכא לוי. פי' דמדכתבו הטור והש"ע בהפסק ישראל בנתיים משמע אע"פ שאין לוי בבה"כ דינא הכי ועיין מג"א סקי"ד:

שם דס"ל דלא אמרינן לא. פי' דדיעה זו המתרת בהפסק ישראל ס"ל דהש"ס לא מיירי ע"י הפסק לכן שרי וע"ז הקשה דהכל טעמא מאי:

מג"א סקי"ד אחר הלוי אסור. דדוקא כשיש שני קרואים אמר הכהן אמרינן דאי היה פגום לא הוי משתהי כ"כ ומיד היו מרננים כדבסמוך:

ט"ז סק"י ר"ל איסו'. דס"ל דהתירא דש"ץ לפי שתלוי בדעת אחר דהיינו הקונה מצות משא"כ הקונה מצות עצמו אם כהן איכא פגמא לכן נסתר דעתם ממה שס"ל תחלה דמיירי אף בש"ץ הקורא מעצמו א"כ הוה כקונה מצות:

מג"א סק י"ט אם הוא כהן אסו'. פי' אם הסגן הוא כהן ועיין בט"ז סק"י שחולק. מה שהראה מקום לסעיף ז' היינו סקי"א דתולין בשגגה מכ"ש שיתלו שרוצה לכבוד אחר או שום איזה טעם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.