שו"ת שארית יוסף/כו
|
< הקודם · הבא > |
כו) שאלה מק"ק באך על בשר שנמלח ושהה כדי מליחה והודח יפה יפה והניחו אותו בכלי שאינו מנוקב והיו מונחים זה על זה ואחר כך מלחו בשר אחר הרבה בכלי מנוקב והעמידו הכלי מנוקב עם בשר מלוח על הבשר שכבר הודח כנ"ל המונחים בכלי שאינו מנוקב וציר מהכלי המנוקב שמלחו בו נפל דרך הנקבים על הבשר שכבר הודח כנ"ל ועמד כך כמו חצי שעה ואח"כ לקחו הבשר ההוא התחתון והדיחוהו ולא מלחו. עד כאן לשון השאילה:
תשובה נ"ל לאסור שאין לומר יחזור וימלחנו שהרי כתב הרא"ש פרק ג"ה (דף מ') וז"ל ולא אמרינן כבולעו כך פולטו דדווקא היכא דנפלט מיד בשעת בליעה כגון מולייתא אמרינן ככ"פ אבל דבר שנאסר כבר מחמת דם שבא עליו ממקום אחר תו לא שרינן ליה משום ככ"פ עד כאן לשונו וכן כתב המרדכי ואם כן בנדון דידן נמי נאסור מה שלמטה בכלי שאינו מנוקב מהציר שלמעלה ואינו מועיל למלוח אחר כך ועוד בהגהות שערי דורא (דף ח') מביא תשובה מאור זרוע המתחלת נשאלתי על חתיכת בשר תפל שנתערב בין חתיכות מלוחות בכלי שאינו מנוקב כו' ואסור החתיכה שנתערבה והאריך ועיין שם והתם היתה החתיכה תפל ומ"מ כתב שאין תקנה למולחה אח"כ ולבסוף כתב אף אם יוצא ע"י מלח אסור דאפשר לסוחטו אסור ואין לטעות במה שכתב בשערי דורא שמותר למלוח בשר ע"ג בשר אעפ"י שנמלח לפני כמה ימים ולר"ת אפילו לפני שבוע דאמרינן ככ"פ כי התם לא הוה אלא בכלי מנוקב דשייך ככ"פ מיד ולא נאסרה מעולם וגם לא הודח ולא נסתם פליטתו וק"ל. ועוד כתב הרשב"א והב"י מביאו (סימן ע' בי"ד) וז"ל וגדולה מזו אמרו מקצת רבותינו שאפי' מלחו בשר שנמלח והודח ובלע דם מחתיכה זו שנמלחה עליו חוזר הוא ומולח וכשר דככ"פ וכמו שפולט ע"י מלח דם של עצמו כך הוא פולט דם שבא לו ממקום אחר ואין זה נכון בעיני וראיתי סתירת דבר זה ממה שאסרו דגים שמלחו עם עופות כו' הרי בפי' שהרשב"א אוסר והב"י מביא דברים אלו ג"כ בשם הר"ן. ואף שב"י כתב שלכתחילה יש ליזהר בכל הדברים אלו לחוש לדברי האוסרים אבל בדיעבד יש לסמוך על המתירים עכ"ל. וא"כ בנדון דידן נמי נאמר בדיעבד מותר מ"מ אין ראי' לנדון דידן חדא דע"כ הרשב"א והב"י מדבר שהיה מונח הכל בכלי מנוקב ומלחו עליו דאם מדבר שמונח בכלי שאינו מנוקב א"כ למה אומר הב"י שהרשב"א אוסר דין זה הלא גם הרא"ש שהבאתי לעיל וגם בתשובה מא"ז והמרדכי שהבאתי לעיל כולם אוסרים והיה לו להביא כולם. ועוד איך יעלה על הדעת שפוסק נגד רבים אלא ע"כ צריכין אנו לומר שכולם מדברים בכלי שאינו מנוקב והרשב"א והר"ן מדברים בכלי מנוקב דשייך ככ"פ אף כי אינו מלוח מ"מ יש לומר האיסור שבא לו משרק שריק ומעט הנבלע המלח מוציאו אח"כ או ככ"פ אבל בנדון דידן שהיה בכלי שאינו מנוקב ונמלח והודחו ונאסר שוב אין לו תקנה אחר שכבר נמלח והודח כמבואר בתשובת א"ז ובהרא"ש ובמרדכי שהבאתי לעיל ואף כי דיניהם אינם שוים כאשר אבאר מ"מ לא פליגי ומוכח נדון דידן מבנייהו ועוד כי נדון דידן לא נמלח כלל אח"כ ולמולחו עכשיו אי אפשר שכבר נתקשה כמו שאנו אומרים בבשר שלא נמלח עד אחר ג' ימים ואף כי יש לחלק קצת מ"מ מי הוא זה שרוצה לחלק מסברת עצמו. ועוד שדברי ב"י תמוהים ולפי הנראה צריך פירוש שכתב שלכתחילה יש ליזהר לדברי האוסרי' כו'. ויש להקשות עליו הלא גם המתירים עצמו אינו מתירים לכתחילה ואם כן גם לדברי המתירים יש ליזהר וע"כ אנו צריכים לפרשו שגם הוא אוסר אפילו בדיעבד ומה שאמר לכתחילה ר"ל כשרוצה הרב לפסוק לכתחילה יפסוק שאסור אבל בדיעבד ר"ל שבדיעבד פסק להתיר אין לו לחזור מן הדין ויסמוך על המתירים וכעין זה מצינו בפי' מהרא"י שכתוב בשערי דורא ויש לעשות כפרש"י לכתחלה ואם בדיעבד עשו כר"ת גבי כבד שפיר דמי ופי' מהרא"י ז"ל שכבר הורה המורה לא מהדרינן עובדא אבל מורין כרש"י ואע"פ שנעשה המעשה אסרינן עכ"ל כן יש לתרץ ג"כ הב"י כדי שלא נשוה לגאון טועה והן או לא הלא הוכחתי שהוא מדבר כשהכל בכלי מנוקב כנ"ל. א"כ בנדון דידן שהיה הבשר נמלח והודח והושם בכלי שאינו מנוקב והציר נטף עליו ולא נמלח אחר כך לכולא עלמא אסור. ולפי דעתי גם אם היה נמלח אחר כך היה גם כן אסור. ואין להקשות על מה שהבאתי לעיל הרא"ש פרק גיד הנשה שכתב דווקא היכא שנפלט מיד כו'. וגם על תשובות א"ז הנ"ל ממאי דכתב בשערי דורא חתיכה שנפלה לציר יחזור וימליחנה ובהג"ה הר"ר זוסמאן הגיה יחזור וידיחנה וימליחנו א"כ משמע דמועיל להפליט מה שאי אפשר להפליט מיד שהרי מדבר בנפל לכלי שאינו מנוקב מ"מ יחזור אח"כ וימלחנה והרא"ש כתב פרק גיד הנשה כנ"ל דוקא מה שנפלט מיד וגם תשובת א"ז הנ"ל אסרה חתיכה שנתערבה עם שאר בשר בכלי שאינו מנוקב די"ל ששערי דורא מדבר בציר וגם לא נמלחה כלל דהוה תרתי לטיבותא חדא שהחתיכה לא נמלחה כלל והיה בה כל דמה דשייך לומר אגב דפלטה דם דידה פלטה נמי דם הבלועה אבל טעם זה אינו מספיק לבד רק שיש עוד טעם להתיר שנפלה לציר ובלעה מן הציר ולא מן המלח כי הציר כחו חלש ואין מבליע כ"כ בחוזק בבשר כמו המלח. וגם טעם זה לבד ר"ל שאין לציר כ"כ כח אין די לבד במקום שהחתיכה כבר פלט דמה שנאמר שיוצא הציר אף כי החתיכה פלטה דם מקודם. לכן בש"ד מדבר שהיה רק ציר וגם לא נמלחו מקודם שאז עלולה להוציא דם שלה עלולה ג"כ להוציא מה שלא בא לה בחוזק ע"י מלח אלא ע"י ציר אבל תשובת א"ז אף כי מדבר בבשר תפל שלא נמלח מ"מ בא דם לחתיכה ממלח עצמו ולא מציר והרא"ש ג"כ מדבר כשאחד לטובותא ולא כששניהם לטובה וק"ל. ומה שחלקתי חילוק זה שיש חילוק בין ציר למלח תמצא באיסור והיתר הארוך (סי' ה') וגם בהגהות שערי דורא במהרא"י ז"ל. וגם בטול ס' אין שייך בנדון דידן הואיל ולא נמלח אין אחד מסייע לשני שהרי אפי' במליחה רבו הדיעות שאומרים שאינו מוליך הטעם בכולו ואוסרים במקום שנגע האיסור אפי' בס' רק שאנו סוברים שהוא בס' כשערי דורא וכמהרא"י שפסק כמותו אבל בלאמליחה כנדון דידן אין שייך ששים שאינו מוליך הטעם בכולו וכל מקום שבא לשם האיסור אסור דלא שייך ביטול וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |