שו"ת רדב"ז/ב'קס
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ששכר בית משמעון בירושלם לשנה אחת ועברה השנה ולא דברו זה עם זה ואחר שנים או ג' חדשים תבע שמעון את ביתו וראובן משיב כיון שנכנסו שנים או שלשה חדשים בשנה השנית הוה ליה שכירות סתם ואין אתה יכול להוציאני עד י"ב חדש:
תשובה איברא דירושלם כרך היא לענין שכירות הבתים וכן הוכחתי בתשובה אחרת אבל בנ"ד הדין עם שמעון שכיון ששכר לו הבית לשנה כמותרה ועומד הוא ולא היה צריך המשכיר להודיעו ועל השוכר היה לפרש או לעשות שטר שכירות סתם וכי מחוייב היה המשכיר להוציאו בסוף הזמן שלא יעבור יום אחד או יומים נהי שיכול לכופו לצאת לסוף הזמן אבל אם לא כפה אותו לא בשביל כך הפסיד דינו כיון שלא היה צריך להודיעו וכיון שבירושלים אין זמן קבוע לשכירות הבתים לא היה צריך להודיע. וכן כתב הרא"ש בתשובת שאלה סימן צ"ב וז"ל מ"מ בנדון זה כיון שרגילין לשכור הבתים לשנה וזה נכנס חדש או יותר לשנה השנית נתחייב בשכירות כל השנה כי כבר שכרו כל הבתים ולא ימצא למי להשכירו וכו' וכן ג"כ בנ"ד אם היה המנהג ששוכרין הבתים לשנה אחת הדבר ברור שיוכל ראובן לומר לשמעון כיון שאתה יודע שאם יעברו שני חדשים לא ימצא בית לדור היה לך להודיעני וכיון ששתקת סמכתי על שכירות הראשון אבל כיון שאין זמן קבוע לשכירות הבית הדין עם שמעון. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |