שו"ת רדב"ז/ב'קנט
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שמת והניח מטלטלין מועטים אם יזונו הבנות והבנים ישאלו על הפתחים או דילמא נזונים אלו ואלו. ועיקר השאלה אם מה שכותבין בכתובות מטלטלי ומקרקעי קאי אכל תנאי כתובה או דילמא על גביית האשה קאי שתגבה כתובתה ממטלטלי מן התנאי ולא מתקנת הגאונים:
תשובה כתב הריא"ף ריש פ' מי שמת והנ"מ במקרקעי אבל במטלטלי כיון דבתקנתא דבתראי הוא דמתזני אע"ג דמועטין נינהו נזונים מהם אלו ואלו דלא תקינו להו רבנן אלא למהוי כבנים אבל למהוי יתיר מבנים ולמשקל הכל לא והכי שדר גאון וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"ט מהלכות אישות ומשמע לכאורה דוקא היכא דגביא בתקנתא דרבנן לא תקינו למהוי הבנות יתיר מבנים אבל היכא דגביא מתנאי שבממון התנאי לכל תנאי כתובה קאי והדרינן לדין המשנה לפי שחזרו המטלטלין להיות כקרקעות לכל תנאי הכתובה. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלאו הכי הוא דבשלמא אם היו כותבין כל תנאי הכתובה בכתובה וכתבי הכי ושעבוד לכתובה זו מטלטלי ומקרקעי ה"א הרי שעבד המטלטלין לכל תנאי הכתובה אבל השתא דלא כתבי תנאי הכתובה וכתבי הכי ושעבד לה מקרקעי ומטלטלי משמע דלא שעבד מטלטלי אלא לפרעון הכתובה שתגבה מתנאי שבממון ולא מתקנת הגאונים וכל שאר תנאי כתובה נשארו כדינם לפי מה שתקנו הגאונים וישנם במטלטלין כקרקעות והם אמרו שיהיו נזונים יחד אפי' בנכסים מועטין. וא"ת שכתב הרמב"ם פ"ט וז"ל ופשטה תקנה זו ברוב ישראל וכן שאר תנאי כתובה כולן ככתובה הן וישנם במטלטלין כקרקע חוץ מכתובת בנין דכרין וכו' הרי שלא הוציא מן הכלל אלא כתובת בנין דכרין אבל מזון הבנות כדקאי קאי. לא קשיא דאין הכי נמי דמזון הבנות כדקאי קאי מן המטלטלין כקרקע אבל שישאלו על הפתחים הבנים והבנות יזונו לא תקינו הגאונים דאלת"ה קשיא מדידיה לדידיה שהרי כתב בפי"ט מה שאמרו הגאונים ז"ל דאפי' בנכסים מועטים אלו ואלו נזונים אדרבה משם ראיה לנדון דידן שהרי כתב בסמוך כבר נהגו בכל המקומות וכו'. ואפי' אחר זה המנהג לא נתחדש דבר בכתובת בנין דכרין אלא שאינה נגבית אלא מן הקרקע הוא הדין במזון הבנות לא נתחדש דבר מפני התנאי שנהגו לכתוב בכתובות ולפיכך כתב רבינו הדין סתם בפי"ט ולא חלק אם כותבין תנאי זה בכתובות או לא וכן יש לדקדק ג"כ מלשונו שכתב ונמצאת האלמנה גובה מן המטלטלין בתנאי זה משמע לענין גביית האלמנה מועיל תנאי זה ולא לשאר תנאי כתובה. ועוד כי הטעם של הגאונים ז"ל שייך נמי באשה בשעה שמתנה על בעלה לגבות מן המטלטלין וכי ניחא לה שהבנות יקחו הכל והבנים ישאלו על הפתחים אלא ודאי לא התנית אלא לעצמה שתגבה מן המטלטלין אבל בניה הניחה אותם בתקנת הגאונים ז"ל שיזונו אלו ואלו דבהכי ניחא לה. ומיהו נ"ל שיש חולקים על זה שכתבו בשם רבינו שמשון שמאחר שהכתובה נגבית מן הטלטלין בתקנת הגאונים ה"ה כתובת בנין דכרין שהרי מקשה ותגבה ממטלטלי ומתרץ ככתובה שויוה רבנן ע"כ וה"ה והוא הטעם במזון הבנות שלא נשתנה דינם כיון שתקנו הגאונים שתגבה מן המטלטלין. ורבינו האי כתב בתשובה אההיא דיתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו והאידנא כיון דתקינו מזוני לבנות ממטלטלי מה לי קרקע כדהוה מה לי שהם דמים דיליה אי שקלי דמים יהבי מזוני לבנות וכן כתב הרמב"ן דרב האיי לית ליה מה שכתב רב אלפס דנכסים מועטין לא שייך במטלטלין והרא"ש תירץ דלא פליגי ע"ש ומ"מ אפי' תימא שהיא במחלוקת אנו אין לנו אלא דברי הריא"ף והרמב"ם והרא"ש. הילכך בנ"ד רואה אני שיזונו אלו ואלו וכ"ש אם הזכרים קטנים דלא מצו למשאל על הפתחים ומסתברא כיון שחזרו הנכסים המועטים כדין המרובים שנוטלין אותן הבנים והם זנין את הבנות שהרי הבנים באים מכח ירושה והבנות מכח תקנה וכתבתי זה אפי' לדעת מי שסובר דבנכסים מועטים מוציאין כדי מזון הבנות מתחת יד הבנים ודעת האחרונים אינו כן. ומ"מ מודה אני שאם ראו ב"ד שהבנים מאבדין את הנכסים ולא ישאר לבנות כלום יכולין להוציא הנכסים מידם ולהניח בידי נאמן כדי שיזונו אלו ואלו כי ב"ד אביהן של יתומים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |