שו"ת רדב"ז/ב'קסא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' שביתת יו"ט וז"ל ולפיכך אני אומר שאין מערב אדם ומתנה וכו' וכתב עליו הראב"ד אע"פ שיש בדבריו כעין טעם לא ראינו לגאוני הראשונים שחלקו בדבר זה ובעל מגיד העמיד דברי הרמב"ם ושאלת אם יש אצלי טעם לקיום דברי הגאונים ז"ל:
תשובה איברא דקושיא חזקה היא דאיך יתנה אם היום חול ולמחר קדש והוא יודע שהיום קדש ולמחר חול ותו כיון שהוא יו"ט גמור מתקנת רבנן איך יניח עירוב ביום טוב אבל מה שאני סובר כיון שיו"ט של גליות חול גמור הוא מדינא דהא ידעינן בקיבועא דירחא אלא דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם א"כ כפי מנהג אבותינו הראשונים תקנו אותו בין להקל בין להחמיר וכי היכי דהמנהג הראשון היו מבשלים מיו"ט לשבת ע"י תנאי כך עתה יהיו מותרים לבשל ע"י תנאי ואע"פ שאין התנאי צודק מ"מ לא רצו להתיר אלא כפי המנהג הראשון כדי שלא יזלזלו ביו"ט שני של גליות. כללא דמילתא הם אמרו הזהרו במנהג אבותיכם והם אמרו שיהיה יו"ט כפי המנהג הראשון ועל תנאי הראשון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |