שו"ת הרא"ש/לה/ו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שו"ת הרא"ש TriangleArrow-Left.png לה TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל לה - סימן ו

יקבל החכם את תשובתו אשר שאלת קטן שקידש אשה וכשהגדיל שלח לה סבלונות וגם נתיחד עמה אם היא צריכה ממנו גט.

צריכה ממנו גט ולא בשביל קדושין שקדושי קטן לאו כלום הוא וגם לא בשביל הסבלונות אלא בשביל הייחוד דתניא בפ' המדיר (ע"ג) קדשה בטעות ובפחות משוה פרוטה וכן קטן שקדש אף על פי ששלח סבלונות אח"כ אינה מקודשת ואם בעלו קנו דאדם יודע שאין קדושי קטן כלום ובעל לשם קידושין והייחוד שאחר הקידושין הוא כמו ביאה כדתניא בפ' נערה שנתפתתה (מ"ח) הלך האב עם שלוחי הבעל או שהיתה לה חצר בדרך ונכנסה עמו ללון אף על פי שכתובתה בבית בעלה מתה אביה יורשה מסרה האב לשלוחי הבעל או שהיתה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לנישואין אף על פי שכתובתה בבית אביה אם מתה הבעל יורשה ופריך גמרא הא גופא קשיא אמרת נכנסה עמו ללון טעמא דללון הא סתמא לשם נשואין אפילו בחצר דידה אימא סיפא נכנסה עמו לשם נשואין טעמא דלשם נשואין הא סתמא ללון ואפילו בחצר דידיה ומשני תנא סתמי קתני סתם חצר דידה ללון חצר דידיה לנישואין אלמא חזינן כשמהלכין בדרך ונכנסו לחצר יחד חשיב הייחוד כביאה והרי היא כאשתו כ"ש הכא שנכנסו למקום סתר לשם הייחוד דחשיב הייחוד כביאה והרי היא כאשתו וצריכה גט.

וששאלת המשכיר בית לחברו ואמר לו בית זה ונמצאו בו קורות נוטות עד שהוא מסוכן לדור בו חייב להעמידם אף על גב דאמרינן בגמ' (ב"מ ק"ג) אי דא"ל בית זה אזדא ליה מ"מ כל כמה דלא נפל מספקא לן אי מדמינן ליה לההוא דלחזק לו תקרה ולסמוך לו קורה שמשכיר חייב יראה לי שאין לדמותו לההיא דלחזק לו תקרה ולסמוך לו קורה דההיא מיירי כשמשכיר לו בית סתם ולא דהוו בה לפרש וסתם בית צריך לדלתות ולפתוח לו חלונות לתקרה ולסמוך לו קורה אבל סולם ומעקה ומרזב על השוכר לעשותו ולא איירי בקורה ותקרה שנשברו דומיא דפתיחת חלונות דמשמע דמעולם לא נפתחו אבל יש להביא ראיה מההיא דהשוכר את האומנים (ע"ט) מההיא דאמר רבא בר רב הונא השוכר את החמור ומתה בחצי הדרך וכו' ודייק בגמרא היכי דמי אי דאמר ליה חמור סתם ניגר ליה חמור אחרינא ואי דאמר ליה חמור זה אם יש בדמיה ליקח יקח ומשני כשאין בדמיה ליקח ודקדק ר"י ז"ל (ב"מ ע"ט) מאי שנא מההיא דאמר בסוף השואל (ק"ג) אי דאמר ליה בית זה ונפל אזדא ליה ולא אמרינן יש בדמיה ליקח יקח לשכור ישכור ותירץ דלא דמי דחמור שמת עומד לימכר ומצוי וראוי להיות חמור כבתחלה הילכך אם יש בדמיו ליקח יקח לשכור ישכור אבל בית שנפל העצים והאבנים אינם עומדים לימכר אלא מוסיף דמים ובונה בית אחר וכיון דאמר ליה בית זה לא קיבל עליו להוסיף דמים ויוציא בבנין זה כלום אבל בית זה השכיר לו כל הזמן שיוכל לדור בו וכי נפל אזדא ליה ומזה יש ללמוד דאם נתקלקלו הקורות והתקרה מסתמא עומד הוא ליתקן ולא שייך למימר אזדא ליה דעדיין נקרא בית אלא שמסוכן לדור בו ודמי לההיא דחמור הילכך חייב המשכיר ליתן.



אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף