שו"ת אהל יעקב/ב

שו"ת אהל יעקב ‏ ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה ב על הענין הנז"ל:

במראה קטנה אתודע פעם שנית לראות צד היתר בדבר זה ולבקש סמך ומשען על מה להשען במה שנהגו היתר זה כמה ולא ראיתי כי אם בבואה דבבואה קטנה הנכנסת בחורה או בחודה של מחט (ח)[ס]דקית ולא זכיתי עדיין לראות באור צח ומצוחצח מרווח כפתחו של אולם כי נעלם מעיני עיני בשר ונסתר ממיני חזותיה והיאך איתיה ולא בפירוש אתמר ואען ואומר:

כי מאי דאתמר (ברכות כג:) דתחת מרגלותיו בכל ענין אסור והוא הדין לישב עליהם היינו דליכא גובה כלל בינם לבין היושב או לבין מרגלותיו אבל אי איכא גובה אפילו פחות מטפח סגי:

תדע דגבי מראשותיו דאסור כנגד ראשו לא הוי אלא בין כר לכסת וליכא גובה וחלל בנתים ושלא כנגד ראשו מותר אע"ג דליכא חלל בנתים, ובמרגלותיו דאסור בכל ענין הוי כי האי גונא בדליכא גובה כלל בינם לבין תפילין ובין במטה במקום אחר בין כנגדם בין שלא כנגדם. דהא כתיובתא דשמואל דמייתי תלמודא למניחן תחת מראשותיו ואפילו אשתו עמו, מסיים בה היה מקום גבוה ג' טפחים או נמוך ג' טפחים מותר. ואע"ג דלית הלכתא כוותיה תיפשוט מיהא דעד השתא לא מיירי אלא בתחת מראשותיו ממש וסבירא ליה להאי תנא דבתחת מראשותיו בגובה ג' טפחים או בנמוך ג' טפחים מותר אפילו אשתו עמו, ולית הלכתא כוותיה אלא כל שלא כנגד ראשו מותר אפילו בין כר לכסת בלי שום גובה ואפילו אשתו עמו כשמואל וכנגד ראשו היכא דהוו בין כר לכסת בלי שום גובה בנתיים אסור אפילו אין אשתו עמו אבל אי איכא מקום גבוה וליתי ממש בין כר לכסת אע"ג דאינו גבוה ג' או נמוך ג' מותר באין אשתו עמו, ולא כהאי תנא דגבוה ג' מתיר באשתו עמו דשמואל סבירא ליה דכנגד ראשו אסור באשתו עמו אע"ג דגבוה ג' ובפחות מכאן מותר באין אשתו עמו. וכך הוא הפירוש האמיתי במימרא זו לפסק הלכה כשמואל דבתחת ראשו בין כר לכסת כנגד ראשו אסור אפילו אין אשתו עמו ואם היה חלל בנתים אפילו בלתי גבוה השיעור ההוא ואין אשתו עמו מותר ושלא כנגד ראשו אפילו בין כר לכסת ואשתו עמו מותר ומאן דמותיב סבירא ליה דאסור אפילו שלא כנגד ראשו באשתו עמו עד שיהיה מקום גבוה שלש או נמוך שלש והלכ' כשמואל:

ואם כן מרגלותיו דפשיט דבכל ענין אסור בין כנגדם בין שלא כנגדם בין במטה בין במקום אחר, צ"ל דבכי האי גוונא מיירי בדליכא גובה כלל אבל אי איכא גובה אפילו פחות משלש שפיר דמי והויא מחיצה. תדע שהרי גבי ספר תורה אמרו בירושלמי לא ישב אדם על גבי המטה שספר תורה מונח עליה, אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר, עד כמה אבא בשם ר' הונא אמר טפח ר' ירמיה בשם ר' זירא אמר כל שהוא, ע"כ. ואע"ג דלא איפשיטא אית דפסקי לחומרא ומצריכי טפח ואית דמחמירי טפי ומצריכי שלש טפחים דכל פחות מכן כלבוד דמי וזה לא נזכר בירושלמי אבל מה שנזכר צד החמור הוא להצריכו טפח ואי אזלינן בתר המקל בכל שהוא די. ואם בספר תורה בגובה קצת סגי ולא מיקרי יושב בצדו הוא הדין לתפילין וישיבה סמוך לצדם דומיא דמרגלותיו וכי היכי דמרגלותיו באיכא גובה מותר כדמוכח ממימרא דרב יוסף כדדייקנא, הוא הדין ליושב עליהם. וכי היכי דביושב סמוך אצלם בגובה טפח או כל שהוא הויא מחיצה, הוא הדין נמי ונילף מינה לתחת מרגלותיו וליושב עליהם ולא אסור אלא בדליכא גובה כלל בנתים דאז הוא מהדקם ברגליו ובכובד משאם והוי ביזיון דעל ידי מחיצה המפסקת יכול להשתמש וליכא ביזיון:

וליכא למימר דיש חילוק בין ישיבה סמוך עליהן בשוה ליושב עליהם ולתחת למרגלותיו, דביושב סמוך אליהם במחיצה דכל שהוא סגי מה שאין כך במרגלותיו וליושב עליהם דהוו להו דרך בזיון טפי דאם באנו לחלק בזה יש לחלק ג"כ ביושב עליהם לתחת מרגלותיו ואי לא מדמית להו לתחת מרגלותיו צריך לדמותו ליושב סמוך אליהם דהא אין לך כי אם אחד משניהן או ליושב סמוך אצלם או לתחת מרגלותיו ונימא דלא מיקרו תחת מרגלותיו אלא ליושב סמוך אליהם ועל ידי גובה מותר והוא הדין אם היה נמוך קצת מותר וכדאיתא בההיא דלעיל היה מקום גבוה ג' או נמוך ג' מותר ולית הלכתא כותיה אלא אפילו בפחות כדלעיל בין בגבוה בין בנמוך מודה שמואל דמותר בכנגד ראשו ובתחת מרגלותיו והוא הדין לישיבה על ידי גובה או ע"י נמיכות ולא שנא. ונראה לי דמזה לא חשו כל הפוסקים להאי תניא דמותיב ולא הזכירו שום דבר משיעור זה משום דהלכתא אף בפחות משיעור זה מותר כדלעיל:

זהו הנראה לי בבקשת צד זכות למתירים ולנוהגים היתר, ואי לא דמסתפינא אמינא דכל לנטרינהו טפי עדיף כמאמר רבא והתם לא מיירי בשמירה משום ליסטים או אנסים אלא כל שמעתתין לשמרם יותר נכבד ויכול לשומם שלא כנגד ראשו אפילו אשתו עמו ומכל שכן להרחיקם מביתו ולשומם בבית הכנסת במקום קדוש להזהר בקדושתם על ידי גובה קצת נראה דאין לפקפק בדבר. והשם יאיר עינינו באור הגנוז לראות טעמים אחרים ולא אחדל מלשים עיני עליהם, כה דברי הצעיר יעקב ששפורטאש:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף