שדי חמד/כללים/ט/כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים כז

כלל כז טועה בדין. אי חשיב שוגג. עיין להרב טורי זהב יו"ד סי' צ"ט סק"ט ומה שכתב על דבריו הרב יד דוד שם הגהות הטור אות כ"ה ולהרבנים אהל יעקב ומשנת ר' אליעזר ח"ב בזכרונות במערכה זו תפארת אדם ד' קפ"ג פתחי תשובה שם:

ומי שהורו לו הוראה בטעות ועשה עפ"י הוראתם אי חשיב אנוס עיין להרבנים קהלת יעקב במענה לשון ח"ג אות תקפ"ח צמח צדק סי' מ' מגן אברהם (סי' שי"ח סק"ג) וערך השלחן (שם אות ג'); שואל ומשיב (מהדורא תניינא חלק ד' סי' י"א וסי' פ'); בית יהודה (אה"ע סי' ח"י); חתם סופר יו"ד סי' פ"ח חות יאיר הביא דבריו בכרם שלמה יו"ד סי ש"ך (בד"ה ובסוף) שו"ת רמ"ץ יו"ד סי' ע"ד אות ה' (וכתב דמשמע מדברי הרד"ך שהביא המג"א דאף אם טעה המורה בדבר דהוה ליה למידע מקרי שוגג) מים חיים ראפפורט סוף סי' ה' שערי תשובה סי' חת"ם אות ח' קרוב לסופו הבאתיו בקונטרס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ח' אות ז' ס"ק יו"ד ובספר זכרון יהושע דף י"ט ע"א וכתב הרב שלחן גבוה סי' תצ"ו מחודש ב' דעם הארץ שעשה מלאכה ביום טוב על פי הוראת חכם אין מנדין אותו כנסת הגדולה בשם מ"ץ ח"ב ע"כ וגם המג"א הביאו שם וכתב בשם הרד"ך דהוא הדין לשכח ועיין חתם סופר א"ח סי' קי"ט לענין טועה בדין מכירת חמץ ועבר עליו הפסח (בד"ה אך אי גם שכירתו) זכרון צבי מנחם שרשמתי במערכת האל"ף אות רל"ט (בשדי חמד ח"א) ובשו"ת חות יאיר שהביא הכרם שלמה כתב אף דהוי קרוב למזיד דהוה ליה לשיולי ליודעי ספר מכל מקום לא מקרי פושע רק שוגג כאשר סבר לפי מה ששמע וראה המנהג המקולקל דניתר במכירה דבכל דהו סגי ומדברי מוהראנ"ח שהביא בכנה"ג אה"ע סי' י"ג הגהות הטור אות יו"ד נראה דטועה בדין לא חשיב שוגג ועי"ש באות י"ב וכך כתב הרב פרי תואר בסי' קי"ט ס"ק ח"י דכל דסבר דכדין עבד ואין כאן איסור כלל לא מקרי מזיד ועיין בשו"ת יד יוסף סי' קי"ג (ד"ה אכן) והאריך בעניינים אלו גאון בדורנו יצ"ו בספר תורת חסד חלק אורח חיים סי' כ"ח אות י"ג עי"ש ולידידי הגאון מנחת משה יצ"ו בחלק יו"ד סי' כ"א והגאון שאילת שלום במהדורא תניינא בסי' ט"ז (בד"ה הנה) כתב גם יש לדונו קצת כשוגג כיון דמורה אחד התירם לו ואומר מותר שוגג הוא כדכתב הטורי זהב ביו"ד סי' צ"ט ואף שכתב הצמח צדק בסי' מ"ו דתולה בהוראת המורה לא הוי שוגג וכו' מכל מקום בנדון דידן דאין האיסור בדיעבד אלא משום קנס וכו' עי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף