שדי חמד/כללים/ז/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png כא

כלל כא זיעה היוצאת מן המשקין החמין אי חשיב משקה ידוע מה שכתב הריב"ש סי' הר"ן) (בדין אגואה ארדיינטי עיין בש"ע יו"ד סי' קכ"ג סכ"ד) דזיעה היוצאת מחמת לחות שלא על ידי חום הוא דלא חשיב משקה אבל היוצאת על ידי חום חשיב משקה ועיין להרב פרי חדש בסי' תמ"ג ס"ג וסי' תס"ב ס"ה ובקונטריסי להלכות פסח בסי' תמ"ז כתבתי דהרב זרע אמת א"ח סי' מ"ט הביא ראיה מתשו' הריב"ש הנ"ל ולא זכר דברי הרבנים מוהריט"ץ סי' ס"ד ופר"ח הנ"ל. וכתבתי דיש לתמוה על הרב ריח שדה סי' ב' ד' ל"ב ע"ג דאחר שהביא דברי הפר"ח שחולק על מוהריט"ץ כתב וכן מצאתי להריב"ש (סי' הר"ן) וכו' והוא פלא דמה מציאה מצא והרי עין רואה דכבר קדם וזכה בה הרב פר"ח. ועתה אין אצלי ספרים הנ"ל ומרן חיד"א בס' ברכ"י א"ח סי' קנ"ח אות י"א כתב בשם הרב ב"ד סי' ע"א גבי טיבולו במשקה דשכר דינו כמשקה ומתבאר מדברי הרב שלחן גבוה סי' תס"ו מחודש ו' דהוא עפ"י דברי הריב"ש הנ"ל דזיעה היוצאת ע"י חמין חשוב משקה וכ"כ שם בשם הרב שכנה"ג גבי שכר שנפל ליין דחשיב מי פירות עם מים דממהרין להחמיץ ועיין להרב פנ"י ח"א א"ח ססי' י"ג והרב זרע אמת בח"ב סי' מ"ב ד' ל"ח ע"א שקו"ט בזה וכתב ע"ד הפנ"י דלא ידע איך יתיישב סוגיא דהעור והרוטב וכו' עי"ש והא גרמא ליה למר כי לא ראה דבריו שבח"ב בתשו' שבסוף הס' סי' ט' (כי לא נדפס בזמנו השו"ת פנ"י ח"ב) עי"ש ובח"א סי' ח' רמז ג"כ לתשו' שבח"ב הנ"ל ועיין בענין זה להרבנים שדה הארץ ח"ג חא"ח סי' כ"ה תפארת אדם א"ח סי' י"ד קרית חנה סי' מ"ו באר יעקב ד' י"ט ע"א (ע"ד הפנ"י הנ"ל) קרבן אליצור ד' קס"ז ע"א והלאה ע"ד הריב"ש ומוהריט"ץ ופר"ח הנ"ל מכתם לדוד חיו"ד סי' ט"ו בתי כנסיות בקונטריס בית אבטינס ד' מ"א ע"ב עיקרי הד"ט חיו"ד סי' י"ג אות ז' חיים מדבר סי' תמ"ז אות ג' ובשו"ת עטרת חכמים א"ח סי' ה' ד"ה עוד וכו' וכתב שם דאף דזיעה ע"י חמין הוי כמשקה מ"מ אינו כגוף האיסור אלא כטעם ועיין בספרים שארשום בסמוך:

ובדין זיעת האוכלין אי הוי כמותם עיין להרב פרמ"ג בפתיחה הכוללת לא"ח בהנהגת הנשאל עם השואל בסדר שני אות ל"ז ול"ק והרב בית שלמה חיו"ד סי' קס"ב וקס"ד האריך ודעתו דגם באוכלין הזיעה כמותו שכן מוכח מדברי הטור סי' תנ"א בדין כסוי של ברזל שמשימין אותו על חררה שנאפה על הכירה וכו' וכ"כ הפרמ"ג שם באשל אברהם סק"ל עי"ש ובשו"ת צמח צדק להרב מליבוויץ בחא"ח סי' מ"ג ע"ד הפרמ"ג וצריך לעיין בשו"ת ב"ח החדשות סי' כ"ד שציין הרב פ"ת יו"ד סי' צ"ב סק"ה ואמ"א. גם הרב שו"מ במהדורא חמישאה סי' ד' עמד בדין זה ודחה ראית הרב פרמ"ג מדברי הרמב"ם וכתב להוכיח מכמה פוסקים דגם באוכלין הוא כן ושדברי הפרמ"ג ומשאת משה שמחלקין בין משקין לאוכלים תמוהים עי"ש:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף