שבות יעקב/ב/טו
|
< הקודם · הבא > |
בשנת תע"ב בח"ה דפסח נתרבו גשמים ונתגדלו המים והרבה שמכרו חמצם לנכרי כדינו ועכשיו מכח שנתגדלו המים נתיראו שישטפו המים הכל לאיבוד תו נשאלתי ישראל שלקח יין שרף מנכרי זמן מה קודם פסח וצוה לו להביאו תוך איזה שבועות ונתן לו הכסף מיד והנכרי הביאו לו תוך הפסח והישראל שכח ולא מכר אותו קודם פסח מה דינו תו יש לי לשאול כיצד נוהגין בפסח עם החולה שצריכין ליתן לו חמץ ואין כאן נכרי שיתן לו אם מותר ליתן לו ע"י ישראל:
במה דסיים אפתח בחולה שיש בו סכנה שצריכין ליתן לו חמץ בפסח ואין כאן נכרי שיתן לו כבר כתבתי בספרי חק יעקב סימן ת"ן ס"ק י"א דמותר ליתן לחולה שיש בו סכנה אפילו ע"י ישראל אם אי אפשר בענין אחר ומכל מקום נראה לי דלא יתן אדם החמץ לו ביחידי דדלמא יטעה למיכל מיניה כגוונא דאמרינן בשבת לא יקרא לאור נר ביחידי כ"ש חמץ דלא בדילי מיניה כולה שתא איכא למיחש טפי משא"כ בשנים לא חיישינן לטעות דאדכורי מדכיר אהדדי:
ועל השאלה שניה מדברי סופרים על אודות הייין שרף הנה לא ידעתי תקנה לאותו לאותו חמץ אף שמצאתי בתשובה חדשה מקרוב באה המכונה בשם פנים מאירות שאלה מ"ו האריך מאוד בנדון כדומה לזה ורוב דבריו בזה הם אך למותר ועיקר לדינא כאשר מבואר בספרי חק יעקב סימן תמ"א ולבסוף אותה תשובה מצדד התירא שביד ישראל לבטל המקח לומר שהוא מקח טעות ומסיק שם וז"ל ואם אין הנכרי רוצה מיגזל קא גזיל ליה ואין הישראל עובר כלל דלאו ברשותיה קיימי עכ"ד בקוצר ובאמת כד מעיינין היתרא דא פריכא מכל צד דהא לפי מה דמסיק להלכה בסי' ת"מ סעיף א' דהיכא דעכו"ם אלם ויכפהו לשלם אם יאבד חייב לבערו וכתבתי שם ס"ק ח' שכן עיקר מכ"ש כאן שיש לעכו"ם המעות ומכרו כדינו דודאי נקנה החמץ מיד לישראל מחק ודין המלכו' אליבא דכ"ע מקרי חמץ של ישראל ואיהו דאפסיד נפשו שלא חזר ומכר קודם פסח לנכרי כמו שכתוב בספרי חק יעקב סימן תמ"ח ס"ק ך' יע"ש לכן נראה לי פשוט דאסור החמץ:
ועל דבר המים שנתגדלו כיצד יעשה להציל החמץ שנמכר נ"ל שישלח אחר אותו נכרי שמכרו לו החמץ ויאמרו לו שיציל את שלו לשום אותם בחדר אחר כדי שלא ישטפו המים מה שמכרו לו ואם אין כאן אותו נכרי יאמרו כן לנכרי אחר שבחדר זה יש לנכרי הרבה דברים ויש לחוש שהמים ישטפו ויציל אותם לחדר אחר וזכין לו שלא בפניו כנ"ל. ואגב זה אני רוצה להזהירך שתזרז את העם בכל פסח בענין המכירה שתהא כדינו וכהסכמת אחרונים לומר להם אני מוכר לך החדר עם כל מה שבתוכו ואם אין אותו חדר של. ישראל המוכרו, רק שכורה לו צריך לומר אני שוכרה לך החדר על ימי פסח עם כל מה שבתוכו כי שכירות ליומא ממכר הוא כנ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |