שבות יעקב/א/כז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה כז ומה ששאלת באשה שראתה דם נדתה בר"ח אב אי מותרת לאכול בשר בשבוע זו:
תשובה הנה מבואר בש"ע סימן תקנ"א סעיף ט' בהגה"ה דלצורך חולה שרי, ולכאורה נראה דנדה גם כן חולה היא, וכמו שפירש רש"י בחומש ריש פ' תזריע (ויקרא יב ב) כימי נדת דותה תטמא דותה לשון דבר הזב מגופה לשון אחר לשון מדוה וחולי שאין אשה רואה שלא תחלה ראשה ואיבריה כבידין עליה[1].
אכן אי משום הא לא אריא, חדא, דהתם עיקר הקרא קאי אימי לידתה, אפשר דרש"י ג"כ הכי קאמר שאין אשה שרואה דם מחמת קישוי לידתה שלא תחלה ראשה וכו'. ותו דרש"י לא קאמר רק בשום חולה לפי שעה בשעת ראייתה כשזב ממנה נדתה ולא אח"כ מנלן להתיר כל שבעה[2].
אכן מצאתי קצת סמך להתיר מהתוספות פרק אע"פ (כתובות) דף ס"ג ע"ב (ד"ה אלא)[3] גבי הא דתנא מורדת אחת לי ארוסה ונשואה אפי' נדה וכו' וכתבו התוספ' שם בד"ה אלא למ"ד מתשמיש נדה בת תשמיש היא וא"ת למ"ד ממלאכה מה אפי' דקתני אפי' נדה וי"ל דהוי רבותא משום דסתם נדות חולת קצת ע"כ הרי דכל שבעה ימי נדתה היא בחזקת חולת קצת וכיון דעיק' דין זה שלא לאכול בשר הוא רק מצד המנהג א"כ במקום חולה אפי' חולה קצת אין לנהוג איסור ובפרטו' כל שבאה לשאול ודאי מרגיש' בעצמה שאינה יכולה לסבול מאכל חלב מחמת מיחוש בגופה. ומה"ט התרתי כמה פעמים למניקות שמותרת לאכול מאכל בשר בימים אלו אבע"א משו' תקנתא דידה כדאית' בש"ס סוף פ' אע"פ דסתם מינקת חולת אינן אבע"א משום תקנת הולד ומה"ט מקילין הרבה דברים במעובר' ומניקת אפי' לענין ד' צומות וכל הבא לשאול בימים אלו שאין יכול לסבול לאכול מאכל חלב משום איזה מיחוש וחולי קצת אני מורה לו להיתר כי חמירא סכנתא מאיסורא והיינו דוקא לאכל בשר עוף כמו שכתבו האחרוני' בא"ח סי' תקנ"א אכן מי שיודע בעצמו שיוכל לאכל מאכל חלב שלא יזיק לו כלום רק שרוצה לילך אחר תאות ושרירות לבו הו' בכלל פורץ גדר ישכנו נחש ותהי עוונתו על עצמותיו אבל בלא"ה אין להחמיר נ"ל ה"ק יעקב.
- ↑ ומקור ד"ז שראשה ואיבריה כבדין עליה, בנדה (ט., סג:).
- ↑ ועיין הגהות מוהר"י קרט על הרי"ף (סימן עו) שנקט בפשטות שכוונת רש"י לכל ימי נידותה.
- ↑ הביאו הכרעת רבינו השערי תשובה (או"ח סימן תקנא ס"ק כח) ובהגהות רעק"א (שם ס"ט). אמנם בלקט יושר (מפסקי בעל התרומת הדשן, הל' תשעה באב) כתב להדיא: ויולדת אוכלת בשר עד שבעה ימים, אבל אשה שבא לה ויסתה בין ר"ח אב לתשעה באב - אינה אוכלת בשר.