שבות יעקב/א/כח
|
< הקודם · הבא > |
בראש השנה שהיה לאחד קצת מיחש שלא היה יכול לילך לבית הכנסת והפצירו בו בניו ובני ביתו שיתקע לו תקיעה של מצו' ויאכל מיד ולא רצה לאכול ומגודל הפצרת' נדר שלא לאכול עד אחר זמן יציאת בית הכנסת ויהי כאשר השלימו הציבור תפלתם ורצה העם לצאת מבית הכנסת בא החכם ודרש דברי כבושים כמו שעה או שתים ואחרו לצאת אם יכול זה הנודר לאכול מיד אחר השלמת הצבור תפלתם כי אדעתא דגברא רבה לא נדר או דלמא שאין יכול לאכול עד אחר יציאת בית הכנסת ממש כלשון הנדר:
לכאורה נראה להבי' ראי' לאיסור מהא דאית' בפ' ראוהו ב"ד דף ך"ח ע"ב אמר ליה אלא מעתה הישן בשמיני בסוכה ילקה א"ל שאני אומר מצות אינו עובר עליו אלא בזמנן מתיב ר' שמן בר אבא מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון ה' אלהי אבותיכם יוסיף עליכם תלמוד לומר לא תוסיפו על הדבר והא הכא כיון דבריך ליה עברה ליה זמניה וקתני דעבר הכא במאי עסקינן בדלא סיים והתניא סיים כל ברכותיו שאני הכא כיון דאלו מתרמי ליה צבורא אחרינא הדר מברך כולא יומא זמניה הוא וכה"ג מסיק שם עוד בש"ס כיון דאלו מתרמי להו בוכרא אחרינא הדר מזה מינה כולא יומא זמניה הוא וא"כ בנדון דידן אף אנו נאמר כיון שאמר אחר הזמן יציאת בית הכנסת ואלו מתרמי חכם הדורש אכתי זמן יציאת בית הכנסת קרינן איברא אי משום הא לא אריא חדא דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ובלשון בני אדם כוונתו רק על סתם זמן יציאת בית הכנס' דהיינו אח' זמן תפל' וזמן תור' לחו' וזמן תפל' לחו' ודב' שלא עלה על דעתו ולשונו כלל ואף אם הי' בריא והיה הולך לבית הכנס' היה יכול לצאת אחר זמן תפל' וכדאיתא בפ"ב דביצה מעשה ב"ר אלעזר שהי' יושב ודור' בהלכו' י"ט יצאה כת ראשונ' וכו' וכן כת ב' וכת שלישת וכו' א"ל בני לא לכם אני אומ' אלא הללו שיצאו שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת י"ט מצוה ר' אלעזר לטעמיה דאמר שמחת י"ט רשות ר' יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם וקי"ל הלכת' כר' יהושע ועיין בא"ח סי' תקך"ט וא"כ י"ל דאפשר דכוונת הנודר לא היה רק שלא יקדים לאכול בשביל מיחוש שיש לו אבל לא לאחר כולי האי ואולי איברא אי איכא לדמויי נדון דידן להא איכא לדמויי כהא דאיתא בר"ה פ"ד דף ל' ע"א איתמר א"ר יונתן בן שאול א"ר אין תוקעין אלא כל זמן שב"ד יושבין בעי' ר' זירא ננערו לעמוד ולא עמדו מהו ב"ד יושבין בעינן והא איכא או דלמא זמן ב"ד בעינן וליכא תיקו הרי שמסתפק בש"ס אם בלשון זמן ב"ד כוונתו כל זמן שיושבין עדיין או דלמא כיון שננערו לעמוד כבר כלה הזמן א"כ בנדון דידן שכבר רצה העם לצאת ולא יצאו ג"כ איכא לאסתפוקי כה"ג וכיון דעלתה בתיקו ואנן קי"ל ספק נדרים להחמיר כדאיתא בנדרים דף י"ח ע"ב וכמבואר בי"ד סי' ר"ח ואם רוצה להתירו לו יתירו לו כדין נדרים שהם לצורך י"ט נ"ל ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |