שבות יעקב/א/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png כו

דיני ט' באב וראש השנה וסוכה וד' מינים
שאלה כו
מבני הרב המופלא מהר"ש נר"ו אב"ד ור"מ בק"ק רוזניץ וז"ל:

באתי לשאול כענין דבר בעתו אי מחויב לקום ולהדר לפני רבותיו בט"ב כיון דמבואר בש"ע בי"ד סי' שע"ו והוא מגמרא דפ' אלו מגלחין הכל מחויבין לעמוד בפני נשיא חוץ מאבל וחולה אי גם באבילות ט' באב נימא הכי או י"ל דאביל' ישנה שאני:

תשובה

הנה שאלתך שאלת חכם תשובה עושה כולה קבלתי והרגשת בדין חדש שלא הרגיש בה אחד מן הראשונים ואחרונים כלל ומקום הניח לך להתגדר בזה הנה הש"ס סתמא אמרו הכל עומדין בפני נשיא חוץ מאבל וחולה וטעם הדבר נעלם מאתנו אכן הלבוש בי"ד סי' שע"ו כתב הטעם מפני שטרודין בצערן וא"כ לפ"ז אפשר לחלק ולומר אבילו' ישנה שאני וליכא צער כולי האי אף שאנו עושין הרב' דברים זכר לחורבן מ"מ טרדא דצערא לא הוי ואע"ג דכל המצות הנוהגת באבל נוהגין ב"ט באב לענין מצות לא תעשה כמבואר בא"ח סי' תקנ"ה מ"מ אין למידן מכל זו דהרי פירושי קמפורש בש"ס כגון רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ולקרות בתורה ועיין בטור וב"י סי' תקנ"ה ובמגן דוד סי' תקנ"ה ס"ק ד' וכן נראה קצת ראי' לזה ממ"ש הפוסקים כמבואר בא"ח סי' תקנ"ד בש"ע סעי' י"ב ההולך להקביל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו או לצרכי מצוה עובר במים עד צווארו ואינו חושש עכ"ל הרי דאף בט"ב מחוי' בכבוד רבו או מי שגדול ממנו אך במ"א שם ס"ק י"ב כתב וז"ל פי' שהולך להקביל פני רבו בשבת. מ"מ מוכח קצת דאי לאו דמחויב בכבוד רבו בט"ב לא היה מתירין לו לילך ולבטל מצות איסור רחיצה בט"ב כל זה היה נ"ל לפי טעם הלבוש אכן מעיקרא דדינא פירכא כי עיקר טעם זה שכתב הלבוש פגום מעיקרא הוא דהרי אית' בש"ס דכתובות דף וי"ו ע"ב ובמ"ק דף ט"ו ובסוכה דף ך"ה ובברכות דאבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר ולא אמרינן דמשום טרדא פטור דמבעי ליה ליתובי דעתיה כדאית' בסוכ' וגם עיקר עמידה מה טרדא אית ביה דהרי אפי' אונן שקרע מיושב צריך לחזור לקרוע מעומד כדאית' בי"ד סי' ש"מ אכן נ"ל טעם אחר הא דאין אבל וחולה מחויב לעמוד אפי' לפני נשיא מטעם דאית' בש"ס דקדושין דף ל"ב וז"ל יכול יעמוד מפניו מבי' הכסא ומבית המרחץ ת"ל תקו' והדרת לא אמרתי קיימה אלא במקום שיש הידור וזה ג"כ הטעם באבל שמעולל בעפר והחולה מוטל על ערש דוי אין זה קימה שיש בה הידו' וא"כ גם בט"ב שנוהגין לישב על הארץ להתאבל על חורבן ב"ה ג"כ אין זה קימה שיש בו הידור ואינו מחויב לעמוד מפניו אכן אם רוצה לעמוד מפניו ודאי אין בו איסור כמבואר ומשמע ברמב"ם פי"ג מה' אבל וע"ש בכסף משנה וכן משמעו' התוספ' במועד קטן פ"ג דף ך"ז ע"ב ד"ה לכל אומרי' שבו וכן נ"ל קצת ראיה מהא דכתיב וישתחו ישראל על ראש המטה ברש"י ובמדרש כדי לחלוק כבוד למלכות הרי דאף בחולה מותר לחלק כבוד למי שגדול ממנו וה"ה באבל דבחדא מחתא מחתינהו ואף שלא נעלם ממני שכתבו התוספ' במ"ק דף ך' ע"א בשם הירושלמי דאין מביאין ראיה מפסוק שקודם מתן תורה מ"מ מצינו כמה פעמי' בש"ס ופוסקים דלמידין אף מפסוק שקודם מתן תורה ועיקר מצות פ"ו אנו למידין מברייתו של עולם אך דיש לחלק דמצות פ"ו אף לבני נח נאמרה ועיין בתוחלת החכמה להר"י חאגיש חלק א' מדרשותיו כלל א' כתב דמלתא דמסתבר למידין וה"ה הנ"ד ה"ק יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף