שאגת אריה/כב
|
< הקודם · הבא > |
ועתה אבאר החלק השני שהתחלתי בסי' הקדום בה"מ וספירת העומר איזה מהן קודם. והנה אין טעם לומר דבה"מ דאוריי' תקדום לשל ספירת העומר שאינה אלא מד"ס בזה"ז שאין ב"ה קיים לדעת ר"פ חוץ מהרמב"ם ז"ל וכמו שנתבאר אצלי במ"א. דהא וודאי לאו מילתא היא שאין דין קדימה לשל תורה על של סופרים. תדע שהרי ברכת היין שהוא מד"ס קודם לברכת היום של תורה משום שהוא תדיר ובפ' ע"פ (ד' קיד) וברפ"ח דברכות (ד' נא) תניא בש"א מברך על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורם ליין שיבא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא. ובה"א מברך על היין ואח"כ מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר. ד"א ברכת היין תדירא וברכת היום אינו תדיר תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ואמרי' מאי ד"א וכ"ת התם תרתי והכא חדא ה"נ תרתי נינהו דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ואס"ד דשל תורה יש לו דין קדימה על של סופרים א"כ הכא בברכת היום תלתא ובברכת היין אינו אלא תרתי ואמאי קדים ברכת היין לברכת היום של ליל שבת של תורה. וכ"כ מזה למעלה סי' ב'. ואע"ג דהא דקי"ל קידוש היום דאורייתא אינו נוסח הקידוש דוקא כמו שאנו מקדשין על הכוס דהא אמרינן בפרק אין עומדין (ד' לג) דקידוש אנשי כנסת הגדולה תקנו ומן התורה במה שאנו אומרים אתה קדשת בתפלה או אם מזכיר איזה דבר מקדושת היום סגי לי' בהכי וא"כ אין ראיה מהא דברכת היין קדים לברכת היום שאין מעלת קדימה לשל תורה על של סופרים. מ"מ בית הילל פסקו למילתייהו דלעולם ברכת היין קדים לשל יום אפי' לא התפלל ערבית עדיין ולא הזכיר נמי שום דבר מקדושת היום דבברכת היום יצא זה ידי קידוש של תורה ואפ"ה ברכת היין דדברי סופרים קדים לו. וא"ת הא גופי' תקשה לך כיון דקי"ל כל התדיר או כל המקודש מחבירו קודם את חבירו אע"פ שהכל של תורה. כ"ש שראוי ליקדם של תורה דמקודש ואלים טפי לשל סופרים. וי"ל דהיא הנותנת משום קילותא דד"ס על ד"ת זו היא תקנתו להקדים תדיר דידיה לשאינו תדיר של תורה. דהא דכל התדיר והמקודש דקדמי אינן אלא בב' מצות דצריך להקדים תדיר או מקודש לחבירתה כגון הא דאמרי' בהיו לפניו ב' תפלות מתפלל של מנחה קודם לשל מוסף והיינו דוקא ברוצה להתפלל צריך להקדים התדיר אבל באינו רוצה להתפלל עדיין הרשות בידו כיון דאכתי לא יעבור זמן התפלה ואם רוצה להתעסק בדבר הרשות קודם שיתפלל לית לן בה. וה"נ לענין קדשים דאמרי' כל התדיר או המקודש קודם היינו דוקא ברוצה להקריב צריך להקדים התדיר או המקודש אבל באינו רוצה להקריב עדיין הרשות בידו ומתעסק בדבר הרשות ולית לן בה. נמצא אין מעלת תדיר ומקודש אלא במצוה על חבירתה אבל לא לגבי דבר הרשות וכיון דשל סופרים קלין משל תורה ה"ל נגד ד"ת כדבר הרשות הילכך אם מקדים של ד"ס הקלין לשל תורה החמורים אין כאן זילותא לשל תורה דה"ל כמקדים דבר רשות לשל מצוה דלית לן בה הילכך כל דתקנו רבנן כעין דאורייתא תקון דליקדם תדיר דדבריהן לשאינו תדיר של תורה כיון דאין כאן זילותא לד"ת דהא ה"ל כדבר הרשות לגבי מצוה דל"ל בה בהקדמתה וכיון שנתברר דד"ס התדיר קודמין לד"ת שאינו תדיר ה"ה ד"ת התדיר לא גרע וקדים לד"ס שאינו תדיר:
ועתה נבוא לנ"ד אם יושב על שולחנו בשבת וי"ט דה"ל בה"מ תדיר של חובה דהא לא סגי דלא אכיל פת וספירת העומר לגבי בה"מ של חובה ה"ל אינו תדיר דהא ספה"ע אינו נוהג אלא מ"ט יום בשנה. ובה"מ של חובה שנוהג בשבתות כל השנה שהם יותר מנ' שבתות בשנה לבד מי"ט ה"ל תדיר אבל בחול הא וודאי אין קדימה לבה"מ דידיה על ספירת העומר דהא ה"ל תדיר של מצוי לחוד ואין לו שום קדימה על שאינו תדיר ואי משום דבה"מ של שבת וי"ט הוי תדיר של חובה הא לא מהני לבה"מ של חול מידי כיון דאיהו גופי' אינו תדיר של תורה. והה"נ דאין לספירת העומר דין קדימה על בה"מ דאע"ג דספירת העומר הוי דבר שבחובה מה שאין כן בה"מ של חול אין דין קדימה לדבר שבחובה שהרי חטאת לא קדמי לשלמים מה"ט שהן דבר שבחובה משא"כ בשלמים אלא משום דחטא' ואשם קדשי טפי כדתנן בפ' ט"י וכמשכ"ל הילכך הרשות בידו להקדים איזה מהן שירצה או בה"מ לספירת העומר של חול או איפכא. אבל בה"מ של שבת וי"ט קדמ' לספירת העומר וכמ"ש ואגב אורחיה יש ללמוד דספירת העומר וק"ש ק"ש קודם דהא ה"ל תדיר שבחובה, כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |