ש"ך/יורה דעה/נח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) או הפילוה אחרים בו'. כן כתב ג"כ בב"י וקשה דהא כתב הרשב"א והר"ן אהא דבית המטבחיים אין בו משום ריסוק אברים (דבסעיף י') דאע"פ שגבוה י' טפחים ואע"פ שמפילים אותה בכח ומביאה ב"י גופיה לקמן בסימן זה ד"ה ומ"ש ואם ידעה תחלה כו' בסתם ונראה דדעת המחבר דדוקא בבית המטבחיים שרי וכדיהבי הרשב"א והר"ן טעמא דאמודי אמיד נפשיה ונועץ צפרניו בקרקע עד שמגיע לארץ אלמא דוקא כששייך לומר שנועץ צפרניו שרי כגון דאית לי' מידי למסרך במקום שמפילים אותו וכן משמע בפרישה סוף סעיף ב' דדוקא באפשר לי' לאחוז בצפרניו ולמיסרך שרי וכאן מיירי המחבר דלית ליה מידי למסרך א"כ לא שייך לומר צפרניו נועץ ומכל מקום לא הוי הנפיל' בבת אחת אלא היא מתאמצת עצמה בכל כחה כשרוצים להפילה בכח והלכך בפחות מי' שרי אבל בבת אחת היינו בבת אחת ממש כגון שמפילין אותה פתאום או שקשרו רגליה והפילוה וכה"ג ודו"ק:
(ב) וכן אם נפל בו'. כלומר דבאבן אין חילוק בין נפל על הבהמה בפחות מי' או גבוה י' אלא הכל הוא לפי האבן אם יש בו כדי להמית וכדעת הכל בו שמחלק דדוקא כשהבהמה נופלת י"ל החי נושא א"ע משא"כ באבן וכ"כ בד"מ וכ"פ מהרש"ל פרק אלו טרפות (סי' ס"ב) ודלא כהב"ח.
(ג) וכן בבהמה כו'. אכולה מלתא דלעיל קאי:
(ד) במקום אחד כו'. ואם הוכה עוף נגד ריאה שלו נראה שצריך בדיקה בריאה וכ"נ דעת האחרוני' והלכך לדידן דאין אנו בקיאין טרפה:
(ה) אם עמדה כו'. ופסקו ב"י וד"מ דאפי' עמדה ושהתה מע"ל צריכה בדיקה וכ"כ האו"ה כלל נ"ו דין ה' בשם הא"ז וסמ"ק וכן משמע בדברי הר"ב בהג"ה סעיף ו' ושאר אחרונים דלדידן דאין אנו בקיאין בבדיקה לא מהני עמדה וגם שהתה רק הלכה:
(ו) שכל שעמדה והלכה. פי' הב"ח סעיף ט' במסקנא דלא נקרא הלכה אלא כשעמדה מעצמה והלכה אבל העמידוה והלכה לא יצאה מחזקת נפולה אע"פ שהלכה ד' אמות הלוך יפה עכ"ל ולא נהירא וכ"כ בספר ל"ח סוף דף קס"ג דבהלכה א"צ בדיקה אפילו העמידוה אחרים והכי מוכח בש"ס דזבחים סוף דף ע"ד ע"ש ודוק אלא העיקר כמ"ש הב"ח מתחלה והל"ח שם דעמדה אורחא דמילתא נקט ומ"ש העט"ז דאפילו בעמדה לחוד אין שינוי מראה באיברים פוסל הוא טעות וכבר השיגו הל"ח שם ע"ש:
(ז) אפילו נמצא שינוי כו'. והב"ח חולק ואוסר בזה ואין דבריו נראין וכ"פ מהרש"ל פרק אלו טרפות (ס"ס ס"ה) כהמחבר (ובספר אפי רברבי כתב שהמחמיר בזה לעצמו תע"ב) מיהו היינו דוקא כשנמצא שינוי שאינו מטריף בשאר בהמה (הפוסל אפילו) שלא מחמת נפילה כמ"ש הרשב"א בתשובה והר"ב בהג"ה אבל נמצא שינוי הפוסל אפילו שלא מחמת נפילה פשיטא דטרפה ולא ניתן ליכתב מרוב פשיטתו ולכן לא ביאר המחבר זה (דלא כדמשמע קצת מדברי הב"ח הפך זה):
(ח) והיא צולעה כו'. ודוקא שנפלה וצולעת אבל צולעת ולא נודע שנפלה אמרינן שגרונא (קרמפ"א) היא דנקטה וא"צ בדיקה כדלעיל ס"ס ל"ב:
(ט) דינה בשאר מסוכנת. ונתבאר לעיל בסי' י"ז:
(י) ממעלה למטה. ואיתא בש"ס ואי מיא קיימא הוא לית לן בה ופרש"י והר"ן כגון אגמים אפילו מלמעלה למטה שפיר דמי וכ"כ האו"ה שם דין ט"ז ועי' ב"י וב"ח:
(יא) חוששין להם. אפילו בפחות מי' מחמת חבטה שחבטה ונפלה לארץ כ"כ הפוסקים:
(יב) מפני שנועץ צפרניו. ול"ד לזכרים המנגחים זה את זה דהכא כיון שמרגיש שרוצים להפילו נועץ צפרניו משא"כ התם דאדרבה כ"א רוצה להפיל חבירו ב"י ומהרש"ל פרק אלו טרפות (סי' ס"ד) והב"ח:
(יג) כל רגליו כו'. משמע אפילו שלש רגליו קשורים אין חוששין וכ"כ הב"ח וכ"כ מהרש"ל שם שכן עושין קצת מקומות:
(יד) כל רגליו קשורים כו'. וכתב האו"ה ודוקא כשעומדת על רגליה ומחליקה ומפילה אבל אם נשא הטבח כבש על צוארו ומשליכו לארץ ודאי חוששין דהוי גבוה יותר מי"ט וה"מ שלא אחז רגלי הבהמה בידו כשנפלה אבל אחז רגלי הבהמה אפילו לא אחז רק השני רגלים האחרונים ומכובד הבהמה נחבטה לארץ כשרה עכ"ל ומביאו הב"ח והשיג עליו דהלא אף כשאחז רגלי הבהמה בידו עדיין הוי גבוה יותר מי"ט שהרי בפרק המצניע איתא בהדיא דעד כתפו של אדם הוי ג' אמות דהוא י"ח טפחים וכו' ולא אבין דבריו דהרי האו"ה נמי קאמר דגבוה מכתפיו יותר מי"ט אלא טעמו דכשאוחז הרגלים ומכובד נתחבטה לארץ א"כ החי נושא את עצמו ולא חשבי' אלא במקו' אחיזה בידיו ולא מכתפי' דהאי:
(טו) חוששין לו. אפילו בפחות מי' כיון שהפילוהו אחרים וכ"כ האו"ה כלל נ"ו דין ו' בשם רא"מ עי' בס"ק א':
(טז) אע"פ שאנו רואים כו'. והר"ן כתב כן אהניח למעלה ומצא למטה כו' וכ"ש הכא:
(יז) מארובה שבאמצע הגג. דלית לה מידי למסרך אפ"ה אין חוששין. ש"ס:
(יח) מפני שמכוונים כו'. משמע הא מספיקא אסור דשמא או מסתמא הפילה על צלעותיה וכן מסיק הרוקח סימן שפ"ז לאסור בכהאי גוונא וכן משמעות הש"ס והפוסקים מיהו הטעם שכ' הרוקח שם דבנפלה פתאום חוששין דאפילו נפלה על מתניה צריכה בדיקה צריך עיון דמשמעות הש"ס והפוסקים לא משמע לכאורה הכי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |