פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/נח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרי מגדים - שפתי דעתTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png נח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

או. עש"ך וכוונתו לתרץ קושית הט"ז דחילוק יש נפלה מעצמה בעינן י"ט דחי נושא עצמו ומתאמצת כו' הפילוהו אחרים וירעה הוה כנפלה מעצמה ובעינן י"ט לא ידעה או בכח בב"א או קשר כל רגליה דא"א להתאמץ ברגליה טריפה בפחות מי"ט ולקמן ס"י ביש לה מקום לנעוץ וידעה אף ביותר מי"ט אין חשש וזה לשון הפרישה אות ב' ד' חילוקים יש קפצה מעצמה כשירה אפילו יותר מי"ט דאמרה נפשה (וה"ה הניח בהמה למעלה ומצאה למטה) הפילוה אחרים בע"כ וא"א לנעוץ צפרניה אפילו פחות מי"ט טריפה ונפלה מעצמה שלא מדעת בעינן י"ט ידעה שיפילוה ואפשר לאחוז בצפרניה אפילו יותר מי"ט אין מזיק עכ"ל ומ"מ קשה דהא בידעה וא"א לאחוז הוה לומר בי"ט וכן בב"א בכח פחות מי"ט אסור ועיין מ"ש בס"י:

ב[עריכה]

וכן. עש"ך עשה כלומר ור"ל דהר"ב השווה דין אבן לדרסה ורצצה בכותל דהוא כפי שיעור בעוף. ובבהמה אם יש לחוש באותה רציצה בעינן שיהוי ובדיקה ה"ה אבן א"צ גובה י"ט אלא הכל לפי האבן ומשאו דלא כב"ח וכ"כ הט"ז ואף פחות מי"ט:

ג[עריכה]

וכן. עש"ך ור"ל בבהמה אם ראויה להתרסק באותה רציצה ודריסה דינו כנפולה ובעינן שיהוי ובדיקה. ודע דעוף לא שייך ביה גובה עשרה דאפילו שני כנפיו קשורים דעומד הוא על רגליו אם לא שרגליו קשורים ומיהו בנפל ע"ג מים וכדומה דליכא מידי למסרך ביה דין העוף שוה לבהמה דגבוה י"ט הוה ביה דין נפולה:

ד[עריכה]

במקום. עש"ך דאף דאמרינן אין ריאה לעוף לנפול אלמא דאין חשש דריסה וריסוק איברים בריאה והטור והמחבר השמיט זה ה"מ דכמ"ש המרדכי הביאו הב"י דלנפול וליחמר חדא הוא לנפול וליחמר באם אין לה ריאה הא לנפולה מי"ט או הוכה באבן אף עוף צריך בדיקת הריאה ולדידן א"א בקיאין. ואף דבאבר א' אנו בקיאין בנקב משהו במקום ידוע וכ"ש קרע גדול מ"מ הא המחבר סתם כהר"מ דצריך בדיקה משום שינוי מראה והפסד צורתו ובזה א"א בקיאין אף באבר א' ועיין סי' נ"א:

ה[עריכה]

אם. כתב הש"ך דאף עמדה ושהה מעל"ע צריך בדיקה לאפוקי מרי"ו שסובר עמדה ושהתה מעל"ע דא"צ בדיקה וכן דעת הר"ב ס"ו דכתב לדידן אין להתיר רק בהלכה משמע כל שלא הלכה אין היתר אף עמדה ושהתה מעל"ע:

ו[עריכה]

שכל. עש"ך דלא כב"ח דכתב דוקא עמדה מעצמה ולישנא דהרשב"א מסייע ליה דכתב עמדה לז"א דאינו כן. גם מ"ש הלבוש דהאי עמדה או הלכה קאמר ובעמדה אין שינוי מראה פוסל בה ג"כ כבר השיגו הל"ח בא"ט באות קס"ט הבאתיו בט"ז. ומ"ש מש"ס דזבחים דאמר דנתערב בנפולה (ריש פ' כל הזבחים) כולהו לא אמרי כן דקסברי עמדה א"צ מעל"ע הלכה א"צ בדיקה ואכתי לוקמיה בהעמידוה אחרים והלכה ונתערב דצריך בדיקה וכ"ת דלמא בשהה מעל"ע והלכה סגי וא"צ בדיקה וא"כ אמאי ימותו כולן לשהינהו מעל"ע וי"ל דלישנא דאמר קסבר עמדה א"צ מעל"ע דמיותר הוא אלא לומר דהלכה אף ע"י אחרים דלא הוה עמידה אפ"ה א"צ בדיקה ועפר"ח:

ז[עריכה]

אפילו. עש"ך דלא כב"ח שחולק ואוסר אם נמצא שינוי אף בלא נפילה ואף ע"י נפילה אם הלכה יצאה מכלל ריסוק ותולין השינוי בד"א. ועיין בלבוש ס"ה ועמ"ש בט"ז. ודע דהיה נראה לומר דעמדה יצאה מכלל נקב קטן כקושית הר"ן ז"ל דלמא יש נקב קטן כמו קוץ ותי' דא"א דהיה לקרוע קרע גדול ע"י נפילה. ולכאורה יאמר דמש"ה בעינן שיהוי מעל"ע דלמא יש נקב קטן ולאחר מעל"ע אם היה נקב קטן הוה נגלה והיה נקרע קרע גדול ומש"ה עמדה יצאה מחשש זה ועכ"פ יש חשש ריסוק אלא דלהר"מ א"א לומר כן דאיהו פוסק בקוץ לחלל יש לו בדיקה:

ח[עריכה]

והיא צולעה אבל בלא נפילה אף שצולעה אמרינן שגרונא גקט הש"ך ופשוט הוא ומיהו הלכה הילוך יפה אף שאין יכולה עוד לילך:

ט[עריכה]

דינה כשאר ונתבאר דינה לעיל סי' י"ז ש"ך. דבעינן פרכוס כיון שנפלה מגבוה י"ט או שלא מדעתה אפילו פחות מי"ט כל שאין יכולה עוד לילך בעינן פרכוס:

י[עריכה]

מלמעלה למטה. ואי קוו מיא אפילו ממעלה למטה ושט קודם הרי יצא מכלל דיסוק ש"ך והב"י הביא כמה דברים מה הן הנקראים דבר רך או קשה וכאן השמיטו ע"ש:

יא[עריכה]

חוששין. עש"ך והיינו דכ"א חושב שהוא ינצח חבירו והוה כהפילוהו שלא מדעת דאפילו בפחות מי"ט חוששין:

יב[עריכה]

מפני. עש"ך וכאן אפילו ביותר מי"ט כיון שיודע שרוצים להפילו ויכול לאחוז בצפרניו נועץ צפרניו. ומ"מ המנהג שלא לקשור רק ב' רגלים עט"ז:

יג[עריכה]

כל רגליו וג' קשורים ש"ד ומיהו ממ"ש הט"ז בשם רש"ל דאף בזה לא יצאו י"ח משמע דאין נכון לעשות כן אלא ב' רגליו:

יד[עריכה]

כל. עש"ך ועיין כר"ו דר"ל דרגלי הכבש היו תלוין בידו ואף מכתפו היה יותר מי"ט והכבש היה מונח על כתיפו מ"מ חשבינן ממקום אחיזת ידו יע"ש והיה נראה לפרש שאוחזו בידו עד הורידו לארץ ואף שנחבט קצת ומ"מ דברי הכר"ו נכונים בש"ך:

טו[עריכה]

חוששין אפילו פחות מי"ט וצריך לומר דמפילים בכח והשיב לא ידעה דאל"כ אפילו ליכא מידי למסרך כל שירעה אין איסור פחות מי"ט כמבואר סעיף א' ולזה י"ל כיון שכל רגליו קשורים לא שייך החי נושא א"ע וא"א להתאמץ ליפול בנחת והוה כמו בכח דאסור אפילו ידעה:

טז[עריכה]

ואע"פ. עש"ך ועמ"ש בט"ז:

יז[עריכה]

מארובה שבאמצע הגג דליכא מחיצות למסרך ואפ"ה אין חוששין ש"ך דודאי אמדה נפשה וה"ה בהניחה למעלה ומצאה למטה:

יח[עריכה]

מפני. עש"ך דספק אסור שמא על צלעותיה או דקרוב לודאי דעל צלעותיה כו'. ותמה על מה דמשמע דנפלה מעצמה אף על מתניה חיישינן ועמ"ש בט"ז אי הבדיקה מ"ה:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.