ש"ך/חושן משפט/רה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ש"ךTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) מי שאנסוהו כו'. עיין בתשובת ן' לב ס"א דף ק"נ ובתשובת מהרא"ן ששון סי' קי"ז ורכ"ד ובתשו' רשד"ם סי' מ"ד וס"ג סימן כ"ח וע' מדינים שבסי' זה בתשובת ר"ש כהן ס"ג סימן כ"ד וסימן ר"ז ובתשובת מהרי"ט סי' ל"א:

(ב) אם נתן לו שטר עליו כו'. ר"ל שטר מקח לחוד ולא נתן לו מעות כלל לא גמר ומקני וע"ז מסיק דיש חולקין ול"ד לסקריקון דלא יהיב זוזי כלל לעולם משא"כ גזלן דהכא רוצ' ליתן והוא רוצה לקבל אמרי' דגמר ומקני בשטר מקח לחוד אף שלא זקף עליו במלוה כלל בש"ח וכן מבואר בב"י ודלא כמ"ש בסמ"ע ס"ק ה' ודוק כן נ"ל:

(ג) ואפי' החזיק כמה שנים כו'. ואם בנה בו הלוקח והשביח ע' בתשובת מהרא"ן ששון סי' קי"ז ורכ"ד וצ"ע:

(ד) וצריכים העדים כו'. בש"ס פ' שני דייני גזירות (דף ק"י ע"א) ומביאה ב"י לעיל ר"ס פ"ה מוכח לכאורה דמי שחייב לחבירו והמלוה מוכר לו שדה וקודם המכירה מוסר מודעא ואומר אני מוכר השדה מפני שזה רוצה להבריח נכסיו ולא ישלם לי ואוכל למשכן ממנו השדה הוי מסירת מודעא והמכר בטל מיהו י"ל דהתם לא מהני רק לענין שלא הפסיד חובו ומ"מ המכר קיים וע"ש ודוק עיין בתשובת דברי ריבות סי' ש"א פסק תמוה בעכו"ם שנתן רבית שחייב לו יהודי דלא הוי מתנה באונס ע"ש ודבריו צ"ע עיין בתשובת ר"מ אלשיך סימן ע"א ובתשובת ר"י לבית לוי סימן כ"ד דף קכ"ט ובתשובת ן' לב ס"ב סי' מ"ז ובתשובת מ"ע ס"ס מ"ב ובתשובת רמ"א סי' כ"ב ונ"ב:

(ה) פשרה דינה כמכר כו'. ע"ל סימן י"ב סי"א מ"ש ובב"ח סט"ו מ"ש בזה ובתשובת רשד"ם סימן מ"ד נסתפק באם מסר מודעא על המחילה שלא יצטרך האידך להחזיר לו משכון שלו שפרע לו החוב שעליו אי הוי כתלוהו ויהיב או כתלוהו וזבין ע"ש בתשובת רשד"ם סימן ר' ורפ"ה. כתב בספר ב"ה באחד שנשבע לתת מתנה לאחד ובשעת המתנה מסר מודעא שמפני חיוב השבועה הוא שעושה קרוב הדבר לו' שאין מתנתו כלום עכ"ל ור"ל דבשעת שבועה אמר כי אינני נותן לו ברצון נפשי אלא מה שאתן לו אהיה מוכרח ליתן לו מחמת השבועה וק"ל נ"ל וצ"ע לדינא:

(ו) שצריך כו'. עיין בתשובת מהר"מ מלובלין סי' כ"ב ובתשו' מבי"ט ח"ב סי' שי"ד ובתשובת רמ"א סי' כ"ב:

(ז) גילוי דעת הנותן. עיין בתשובת מבי"ט ח"ב סי' ש"ו ובתשובת ר"א ן' חיים סי' פ' ובתשובת רמ"א סימן פ"ו דף קס"ו ע"ג:

(ח) שטר מודעא. עיין בס' א"א דף נ"ה ע"ג ובתשוב' ר"א ן' חיים סימן ס"ג דף ק':

(ט) וכן אם הודה. ע"ל סי' רל"ו ס"ד:

(י) הרי המודעא כו'. עיין בתשובת מבי"ט ח"א סימן ק"כ ובשאלות שניות סי' קפ"א ורכ"ז ובתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ה וברשד"ם סי' תי"ט ותל"ז ובתשו' ר"ל ן' חביב סי' ל"ד:

(יא) לא הוי אונסא. עיין בספרי שכתבתי דנ"ל דוקא כשמכרו לאחרים אבל לגזלן עצמו לא מהני כשמסר מודעא דע"כ האונס בא מחמתו ועיין בב"י ודו"ק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.