רשב"א/ראש השנה/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רשב"א TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גירסת הספרים כך היא בדברי רבה: אתרוג בת שישית הנכנסת לשביעית פטורה מן הביעור ופטור מן המעשר בת שביעית הנכנסת לשמינית פטור מן המעשר וחייבת בביעור. ואקשי עליה אביי, בשלמא סיפא לחומרא, כלומר הא דקאמרת בסיפא חייבת בביעור אפילו מספקא לך אי אזלינן ביה לשביעית בתר חנטה כרבן גמליאל ור' אליעזר או בתר לקיטה כרבותינו שבאושא דבסמוך, אפילו הכי אזלת ביה לחומרא ומחייבת ליה בביעור משום חומר שביעית דאורייתא, וכיון דמחייבת ליה בביעור לחומרין מספק משום הכי פטרת ליה מן המעשר דרבנן, דממילא איפטר ליה דהא הפקר הוא והפקר פטור מן המעשר. ואע"ג דברישא פטרת ליה נמי מן המעשר, לא קשיא לי ולא מידי, דהוה אמינא דהתם נמי משום דמספקא לך אי בתר לקיטה או בתר חנטה אזלת ביה לחומרא בתר לקיטה והוו להו כפירות שביעית, ומשום הכי פטרת להו מן המעשר. אלא השתא דאמרת ברישא דאינו חייב בביעור, אלמא קים לך דבתר חנטה אזלינן ביה, וסופא מחייבת ליה בביעור ופטרת ממעשר דפירות שביעית נינהו, אלא רישא אמאי פטרת ליה ממעשר, דאפילו לר"ג דאזיל ביה למעשר בתר לקיטה כירק, התם הוא דוקא לענין מעשר שני ומעשר עני, אבל פירות שישית הנכנסין בשביעית כיון דבתר חנטה אזלינן בהו ודהיתר נינהו אף הן חייבין במעשר, דהא לא פטרה התורה פירות שביעית ממעשר משום שביעית אלא מדין הפקר נגעה בהן, וכדדרשינן (מכילתא משפטים פרשה כ) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חיית השדה (משפטים כג, יא) מה חיה אוכלת ופטורה ממעשר אף אביוני עמך אוכלין ופטורין, ואם כן אמאי פטורה מן המעשר. ופריק, יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת תתחייב במעשר, כלומר אע"פ שאין פירותיה הפקר מדין תורה ואף הבעלים אינן מפקירים אותה לדעת, מכל מקום כיון שהוא צריך לפרוץ שדהו מחמת פירות שביעית שבו ומתוך כך גם יד הכל ממשמשין באלו הוו להו כהפקר, והלכך פטורין מן המעשר כשאר פירות של שביעית. ורב המנונא סבר דשישית הנכנסת לשביעית לכל דבר היא שישית, דכיון דיש בה גזל ולבעלים היא אף היא חייבת במעשר, דמחמת גזל הרבים שממשמשין בה ונוטלין ממנה בגזל אינה פטורה דהא ליכא הפקר, אבל בסופא מודה ליה לרבה דפירות שביעית נינהו, דבתר חנטה אזלינן לכולי עלמא לענין שביעית, והלכך אפילו לר"ג דאזיל בתר לקיטה לענין מעשר הני מילי לשני ועני, אבל כאן פירות שביעית נינהו והפקר נינהו ופטורין מן המעשר.

ואותבינן עליהו מדר' שמעון בן יהודה שאמר משום ר' שמעון, ואוקימנא בפלוגתא דאבטולמוס ורבותינו שבאושא, ואינהו דאמור כאבטולמוס דאמר אתרוג אחר לקיטה למעשר ואחר חנטה לשביעית, והלכך בת שביעית הנכנסת לשמינית חייבת ביעור כשנת חנטתו, ומינה דהיא פטורה מן המעשר דהא פירות הפקר נינהו, ואע"ג דלענין מעשר בתר לקיטה הני מילי בפירות דעלמא לאו דהפקר ונפקא מינה לשני ועני. ור' שמעון פליג בין בדרבותינו בין בדאבטולמוס ומחלוקת שלישית היא. ובבת שישית הנכנסת לשביעית בהא פליגי רבה ורב המנונא, דרב המנונא סבר כיון דבתר חנטה אזלינן לשביעית, אם כן זו פטורה מן הביעור דבת שישית היא והלכך חייבת נמי במעשר דפירות שישית נינהו, ואע"ג דלענין מעשר לאבטולמוס בתר לקיטה הני מילי לענין מעשר שני ועני אבל בפירות שישית שנלקטו בשביעית לא וכדאמרינן לעיל, ואי משום דיד הכל ממשמשין בה גזל הוא ולא הפקר. ורבה סבר ממילא הוי הפקר, ואע"פ שהוא הפקר שלא מדעת פטור מן המעשר, ודאבטולמוס שאמר בתר לקיטה למעשר אפילו בבת שישית שנכנסה לשביעית היא ומשום דהכל ממשמשין, אבל בשל שביעית שנכנסה בשמינית לכולי עלמא פטורה דשל הפקר היא והפקר פטור מן המעשר, והא דאוקימנא לדרבה ורב המנונא בדאבטולמוס וכל חד מניהו מפרש לה לדאבטולמוס לטעמיה, הוא הדין דהוו מצי למימר אינהו דאמר כרבן גמליאל, אלא דאפשר דהא דאבטולמוס עיקר ודר"ג מעדותו של אבטולמוס היא.

והרב בעל המאור ז"ל גריס בדסופא דרבה, חייבת במעשר וחייבת בביעור, ובשלמא סופא לחומרא דקאמר ליה אביי היינו מדמחייב ליה במעשר כשעת לקיטתו אע"פ שהוא מחייבו בביעור כשעת חנטתו. ואינו נכון, דמכל מקום כיון שהוא מפקירו מחמת ספק שביעית ממילא איפטר ליה ממעשר, דלא יהא אלא בשאר שני שבוע אטו אי מפקר להו לפירותיו מי לא מיפטרי ממעשר.

הא דתני ר' שמעון: שאין לך דבר שחייב בביעור אלא אם כן גדל בשביעית ונלקט בשביעית. על כרחין לא כללא כייל לכולהו אילני, דאם איתא מאי קא מותיב מינה תיובתא לרבה ורב המנונא, הא כולהו פליגי עליה וכולהו סבירא להו דאילן בתר חנטה לשביעית, אלא ר' שמעון באתרוג דוקא קא מיירי.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.