רש"ש/ראש השנה/טו/א

רש"ש ראש השנה טו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ר אתרוג בת ששית כו' ופטורה מן הביעור. לפמש"כ התוס' בד"ה שאין לך. לחלק בין ביעור לשאר דיני שביעית הל"ל רבותא טפי דפטור אף משביעית אלא אגב סיפא דאשמעינן דאף בביעור חייב נקיט ברישא גם כן ביעור:

רש"י ד"ה א"ל אביי. כדתניא במכילתא ואכלו כו' אף אדם פטור. עט"א שהקשה דתיפוק ליה דהוה הפקר וזה כבר נ"ל מובא הלוי כו'. וכ' עוד ומיהו בירושלמי פ"ו (כצ"ל) דפאה קאמר הפקיר לישראל ולא לנכרי דרי"א הפקר ור"ל אומר אינו הפקר והשתא הניחא לר"ל כו'. (הן מסרתי מאז להמחבר ק"א בכתב מה שקהיתי בדבריו. אולם יען אשר הוא ז"ל החליף והחסיר בדברי וגם העלים את שמי לכן אכתוב עתה הענין בשלימות כסדר והוא) ואני תמה ולר"ל מי ניחא דהלא מן ובא הלוי נ"ל ג"כ דלקט שכחה ופאה פטורין בספרי פ' ראה אף דהם אינן אלא לעניים וכה"ג לב"ה לכ"ע אינו הפקר. וז"ל הר"ש שם בפ"א מ"ו אבל הפקר לעניים לא מצינו למיפטר מט"ז דאינו הפקר לב"ה כלל ואפילו זכה בו העני חייב להחזיר ע"ש אבל לקט כו' ע"כ רחמנא אפקריה לעניים וא"כ כ"ש שביעית דרחמנא אפקרה אף לעשירים דליפטרו מט"ז: ודע דק"ל טובא בדברי הירושלמי דאמר דלר"ל דטעמא דב"ה דילפי משמיטה לכן הפקיר לישראל כו' אינו הפקר. הלא גם שביעית אינה אלא לישראל כדכתיב והיתה כו' לכם לאכלה ודרשינן בתו"כ ולא לאחרים וכדכתב גם הט"א. וראיתי להשנ"א שם שהעתיק לשון הירושלמי והשמיט ברישא לנכרי ולא לישראל וכן בסיפא לא העתיק לישראל ולא לנכרי ונ"ל שבכוונה השמיטם וכמ"ש. (ותיבת וכו' שבדבריו אולי הוא הוספת תלמיד טועה). ונראה דלזה כוון גם הגאון ר"ח ז"ל שם בסוף מתניתין בהגהתו ונדפסה שלא במקומה ע"ש: ולענין קושייתו י"ל דאי לאו הקישא דשביעית לא הוה ממעטינן מן ובא הלוי אלא הפקר גמור אבל לא לקט כו' כיון דאין יד כל הלוים שוין בם רק יד עניים לבד. אבל השתא דאית לן הקישא להפקר גמור ע"כ ובא הלוי אתא למעוטי לקט וכו' וכדהטעים הר"ש שם. אך ל"מ כן בירושלמי בפ"א דתרומות דז"ל שם ובא הלוי כו' יצא הפקר כו' היא לקט כו' ע"ש. ועמש"כ בפ"א דפאה מ"ו עוד ישוב אחר נכון בס"ד:

תד"ה יד. לא נקט ה"ט כו' דלמאי דסבר אבטולמוס כו'. ולפ"ז ע"כ רב המנונא ס"ל כר"א דשוה לאילן לכל דבר וא"כ קשה דה"ל להש"ס לאתויי דר"א בהא דמתרץ תנאי היא. אלא ודאי דלא תלי זה בזה דאף דאזלינן בתר לקיטה למעשר ונלקט בשביעית מ"מ היה חייב במעשר כיון דנחנט בששית ואינו חייב בביעור דהפקירא דשביעית הוא דפוטר וכפרש"י ז"ל. ועי' לעיל (ר"ד ט) בט"א ד"ה וא"א מונה ובד"ה ובמס' ידים ומ"מ גם דעת הרמב"ם בפ"ד מהל' שמיטה הל' י"ב וכפי שבאר הכ"מ את דבריו כדעת התוס'. אבל דעת הראב"ד בפ"א מהל' מעשר ה"ה נראה כדברי. ודברי הכ"מ שם מגומגמין כמש"כ שם בחדושי:

תד"ה שאין לך. עט"א ובק"א והשמיט שם שמי ומאתי יצאו הדברים ויש שם טעות הדפוס וצ"ל ובמאור דחק בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף