שיחה:בבלי/ראש השנה/טו/א

בגמ' יד הכל ממשמשין בה

עי' רש"י "כל שדות ופרדסות הפקר הן בשביעית ואין אתרוג זה נשמר בה לבדו ועל כרחו הכל ממשמשין בו" וכו'. יל"ע דהלא כל פירות האילן עדיין אין בהן קדושת שביעית דאזלי בתר חנטה, וא"כ יהא דין זה בכל פירות האילן דפטורין ממעשר אף דחנטו בשישית, וזו לא שמענו. וביותר צ"ע דמסתמא דרך לנטוע אתרוג עם שאר אילנות וכולהו אינם קדושים עדיין בקדושת שביעית ויכול לנעול הפרדס על מסגר ובריח, ואף דאיתא בתורי"ד דאין דרך לנטוע פרדס שלם מאתרוגים בכל זאת [וז"ל: "אילו היה כל הפרדס מלא אתרוגים שהיה יכול לשומרו היה חייב במעשר אלא שאין דרך לנטוע כל הפרדס אתרוגים"] עכ"פ פרדס שלם של פירות האילן ודאי נטעי אינשי, וא"כ מהיכי תיתי יהא שם יד הכל ממשמשין הלא יכול לסגרו על מסגר ובריח. ואולי צ"ל דכיון דאתרוג צריך הרבה מים לכן רגילין לנטעו במטעי הירקות אשר אף הם צריכין השקאה תמידית, ולכן אגב הירקות יד הכל ממשמשין אף באתרוגים. (הרב ישראל שבתי שליט"א). ועוד אפש"ל דאיירי בנטע האתרוגים בפרדס של ענבים וזיתים אשר קביעת שנתן הוא בהבאת שליש ונימא דהביאו שליש כבר בתחילת שביעית, (הרב אברהם ניסים שליט"א). או נימא דאיירינן בהמשך שנת השביעית כאשר שאר פירות כבר הספיקו לצמוח מחנטת שביעית ורק אתרוג הדר באילן משנה לשנה חנטתו היתה בשישית ולכן אף דהאתרוג מצד עצמו אינו קדוש בקדושת שביעית בכל זאת הוי הפקר אטו שאר פירות, (הרב אליקים וינוגרד), ואכתי צ"ע דאם שאר פירות כבר הספיקו לחנוט מסתבר דאף חלק מהאתרוגים כבר הספיקו לצמוח מחנטת שנה זו ולמאי הוצרך התורי"ד לאוקמא דנטעוהו עם שאר פירות, וצ"ע בכל זה. פניני משה (שיחה) 09:17, 7 במרץ 2021 (IST)