רש"ש על המשנה/פאה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
לקוטי שלמה
רש"ש
שיח השדה


דפים מקושרים

רש"ש על המשנהTriangleArrow-Left.png פאה TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

בתוי"ט ד"ה הבקר לעניים הבקר. ועוד י"ל כו' נ"ב ועוד י"ל דדריש זה מאידך תעזוב אותם דב' פעמים כתב קרא בפ' קדושים (י"ט י') ובפ' אמור (כ"ג. כ"ב). אח"ז ראיתי בספר זרע יצחק שהקדימני בזה. ואח"ז ראיתי בס' ערוך לנר נדה נ"א. ונדפס מחדש פי' הראב"ד על תו"כ וראיתי לו בפ' קדושים מניין שספק לקט לקט כו' ת"ל לעני ולגר תעזוב אותם כתב וז"ל: ת"ל תעזוב אותם מפרש בירושלמי הנח לפניהם משלך. נ"ל מדכתיב תעזוב יתירה א' כאן וא' בפ' אמור ע"כ:

ב[עריכה]

בתוס' רע"א אות ס' בד"ה בר"ש הביא קושיות הירושלמי. ותמיהני הלא לפנינו כו'. [נ"ב כבר העיר ע"ז בס' לחם שמים כאן.- מהגרמ"ש]:

ג[עריכה]

ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח העומר שהחזיק כו' מודים שאינו שכחה. המפרשים נדחקו מאד ולענ"ד נל"פ שהם ג' דינים חלוקים כמו שהבדלתים ובמשנה שאחריה אינו מפרש רק דין דראשי שורות ובב' גווני א' אם שכח מראש השורה והוא שהתחיל לעמר מעומר השני והטעם כמו שהביא הר"ש מירושלמי כי תקצור ושכחת פי' שהתחיל לקצור ואח"כ תשכח וילפינן שכחת עומר מקציר ב' ששכח בסוף השורה והטעם מפורש במשנה שאינו בבל תשוב כיון שלא עבר ממנו והלאה וכ"ז מיירי שאין שם יותר מב' שורות דאין כאן עומר שכנגדו מוכיח דאין שורה בפחות משלשה עיין בר"ש סוף מ"ד מהירושלמי ודין הב' דעומר שכנגדו מוכיח המשנה אינה מפרשתו רק התוספתא כיצד מי שהיה לו עשר שורות כו' ודין הג' פשוט וא"צ פירוש:

ה[עריכה]

ב' הוצני פשתן שכחה כו'. המפרשים פירשוהו מלשון הוצין וא"כ הנו"ן איננה שרשית (כי בנפרד הוא הוצא) רק משמשת לרבוי וקשה א' דא"כ הל"ל הוצי כמו בב"ק (צ"ו) ודוכתי טובא. ב' דמשמע דג' קנים אינם שכחה וכ"כ להדיא השנ"א וזה תימא דמ"ש מתבואה דדוקא ג' עומרים ולא ג' קנים. לכן הנלע"ד שהוא מלשון הצן (יחזקאל כ"ג) והמפרשים פירשוהו לפי הענין כי לא נמצא לו ריע בתנ"ך ויש לפרשו שהוא לשון קבוצה וכן הכא. וכמו צבורי זיתים:

ו[עריכה]

[בתוס' חדשים בד"ה בתוי"ט. אבל באמת נעלם מהרב גמרא דב"מ כו' נ"ב כן העיר בס' משנת חכמים ע"ש. - מהגרמ"ש]:

ח[עריכה]

איזו היא קמה שמצלת אה"ע (עמש"כ לעיל פ"ב מ"ז) כל שאינה שכחה. נראה דבא לומר בין שלא שכחה (כפי' הר"ש) בין ששכחה אלא שיש בה סאתים (כמ"ש הרמב"ם) וכיוצא בה:

ט[עריכה]

סאה תבואה עקורה כו'. לכאורה ה"נ דר"ל דעדיין לא עמרה רק שעקרה ולכן אם היו שתיהן עקורות היו מצטרפות אפילו לרבנן דר"ג דלעיל וכמו קמה דמצטרפת [ובתוס' דב"מ (צ"א ב') ד"ה שור איתא דתלושים חשובים כאגודה אחת ומחובר כל קלח וקלח חשוב בפ"ע ע"ש וא"כ בנידן שלפנינו הוה ק"ו מקמה] אולם הר"ש הביא מירושלמי דאתי כר"ג וא"כ הוי מחלוקת ואח"כ סתם והרמב"ם פסק כרבנן:

יא[עריכה]

ואם היה מתכוון ליטול את הגס הגס. ר"ל דעיקר כוונתו היא ללקט את הגסין מחמת חשיבותן וחס עלייהו שלא יגנבו וכיוצא ואגבן מלקט גם את הדקין ובזה א"ש הירושלמי שהביא הר"ש ונכון בעז"ה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף