לקוטי שלמה/פאה/ו
לקוטי שלמה 
פאה ו
א[עריכה]
הפקר לעניים. עי' נודע ביהודה (מהדו"ק אבן העזר נ"ט) ואבני מלואים (סי' כ"ח ס"ק מ"ט) דבדבר שאינו מקפיד ורוצה שישראל יזכה ולא נכרי לא הוה הפקר וראיה מסוכה כל מי שיגיע לולבי בידו דלא כנודע ביהודה. ונודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד קנ"ד) דדוקא אם מפקיר לכל עניים ולא לעשירים ל"מ. אבל אם מפקיר בפרטי לאיש א' או לב' מהני וראיה מנדרים (מ"ה ע"א) הא דאפקר בפני ב' וכו' ועי"ש בר"ן ובמ"א (סי' תמ"ח ססק"ד) דיכול לומר אדעתא דנכרי אפקרי' וחתם סופר (יו"ד סי' שי"ז) חולק דהתם בנדרים בהפקיר בפני ב' סלק את עצמו מדבר ויכול לחזור אבל בהפקר אינו יכול לחזור וממ"א אין ראיה דמוזיל לגבי נכרי אדעתא שיחזירנו לו ולא אדעתא שאחר יקנה ולשון הפקר רק שיגרא דלישנא:
בסוף תויו"ט פסח בב' רגלים עי' בשאלת תוס' רע"א וראי' ממתני' סוף אלו נערות (כתובות לט.) אונס שותה בעציצו אפי חגרת ולא נקט פסחת ש"מ דגם חגר בב' רגלים ובסוטה (י.) בלעם חגר ברגל א' שמשון חגר בב' רגלים ובעובדא דשאלה הי' נ"ל לכתוב חגר משום דבדה"י (א' ד') ובעזרא (ב' מ"ט) ונחמיה (ג' ו') שם אחד פסח ועי' רש"י פ' בא דמשו"ה נקרא פסח שנראה כקופץ ועי' רפ"ג זבים בזמן שהם מתגרין ובשמואל ב' ט' פסח ב' רגלים ועוד דגט בלשון ארמי וגם חגר לרוב בלשון ארמי: