רש"ש על המשנה/אהלות/יח

רש"ש על המשנה ‏ אהלות יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בהרע"ב או בוצר בצור. דלאו כלי הוא. ל"ד דאפי' הוי כלי. הא כלי אבנים לא מקבלי טומאה. ועי' גיטין (סב): ד"ה במד"א. ואילנות כו'. ל"ד לפרש לה ואיכא למימר כו' שכתב לקמן במשנה הסמוכה. וגם בשאר אילנות דאינן מוכשרין בבצירתן לא שייך כלל דברי ר' יוסי לפמש"כ התוי"ט ד"ה ימכר לשוק. אבל נראה דכוונת הרע"ב (וכן הר"ש) דמשום קנסא אסרו עליו לאכלם הוא בעצמו. ולאו משום הכשר כפי' הרמב"ם וכ"מ מל' הר"ש. ואפי' אם יבצרם לאכילה. ודלא כהתוי"ט אשר השיאם לפי' הרמב"ם: תוי"ט ד"ה ואם נגעו. ומה שהקשה דמלתא דפשיטא הוא ל"ק דטובא כו'. אבל פשוט דכוונת הר"ש כיון דכבר תני דמיד חוץ לבה"פ אחרים מקבלין מהן אבל הן בעצמן לא. ממילא ש"מ ג"כ דלא יגעו בהם:

ב

בהרע"ב וא"ל דאף ר"י ל"א כו'. משמע דר"ל דלפ"ז אתיא מתני' אף כר"י. ולא מחוור דא"כ הל"ל חוץ מגפן כדקתני גבי זרעים. ולשון הר"ש והרא"ש אינו כן:

ג

חוץ מאילן סרק שאינו עושה פירות. וכתב הרמב"ם בפי' ולא נבין מזה שיש אילן סרק עושה פירות לפי כו' ע"ש. ולעד"נ דכלפי ששנינו בפ"ו דכלאים מ"ה דר"מ סובר דהכל אילן סרק חוץ מן הזית והתאנה ור' יוסי סובר כל שאין כמוהו נוטעין שדות שלמות ה"ז אילן סרק. קמ"ל הכא דלנידון זה לכ"ע דוקא שא"ע פירות. ואולי לזה כוון הרע"ב ונכון בעז"ה: תוי"ט ד"ה נזרעת. ומהר"ם כתב דל"ק דהא כו' אינה עושה בה"פ כו'. ל"י מה תיקן בזה דמ"מ כשחורש הרי הוא מסיט את העפר. וגם דברי הר"ש לא הבינותי במש"כ דהיכי שרי לחרוש כו' דזה יקשה ג"כ על בה"פ הראשון דאיך מותר בזרע הנקצר:

ד

בהרע"ב ד"ה וממחה. כדי שיראה כו'. ר"ל שהעפר יוצא דרך נקבי הכברה. והעצמות ישארו לבדם בכברה ויראו: סליק מסכת אהלות בעזרת ה' צבאות:

ה

רש"א אף העוזק בה"פ טהור. המפרשים נדחקו בפירושו וטעמו. ול"נ לפרש כפי אשר נמצא בזמנינו כלי עגול וכבד של מתכת שמעגילין אותו על עפר תיחוח להשכיבו ולהקשותו. וזהו כוונת ר"ש העוזק (ר"ל שמעגיל כי טבעת נקרא עיזקא ע"ש עיגולה וכן ויעזקהו דקרא פירושו שעשה גדר עגול סביבו. בהכלי הנזכר) בה"פ טהור. לפי שנתקשה העפר מלמעלה ואין העצם שתחתיו ניסט בהילוך על העפר ממעל. וכמ"כ נ"ל דהא דאמרי' בעירובין (ל' ב') ובכ"ד בה"פ שנידש טהור הוה נמי פירושו שנדרס ונתקשה העפר דשוב אין העצמות ניסטות ולכן טהור. כי פירש"י שם שכבר נידושו כו' ונפחתו מכשיעור הוא דחוק דנהי דהעליונות נידושו ונשתברו. אבל אותן שהן בעומק איך ישתברו ויפחתו ונכון בעז"ה. רק עומד לנגדי גמ' דכתובות שלהי פ"ב דמסיים שם על הא דבה"פ שנידש טהור מ"ט א"א לעצם כשעורה שלא נידש ברגל. דמשמע קצת כפי' רש"י. אבל בשאר מקומות שהובא שם האי מימרא ליתא להך סיומא. וקרוב בעיני שבכתובות כתב איזה תלמיד עה"ג פי' זה מדברי רש"י ואח"כ הכניסהו המעתיק בפנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·

מעבר לתחילת הדף