הון עשיר/אהלות/יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ אהלות יח

א

כדברי ב"ה. הקדים דבריו לב"ה משום דחביב להו הרבה, כי חדוש גדול יש בהם כנראה לעינים:

ג

שאינו עושה פירות. נלע"ד דמה טעם קאמר, מה טעם אילן סרק מותר מפני שאינו עושה פירות ומשום הכי אינו מרגיל על ידו בני אדם לשם. והר"ב פי' ומהו אילן סרק שאינו עושה פירות, ע"כ. ונראה לומר לפי פירושו, דהואיל ויש מחלוקת בפ"ו דכלאים משנה ה' איזה מקרי אילן סרק, דת"ק ס"ל דאינו עושה פירות, ור"מ ס"ל דהכל נקרא אילן סרק חוץ מן הזית והתאנה, ור"י ס"ל דכל שאין כמהו נוטעין שדות שלמות הרי זו אילן סרק. הוצרך התנא לומר דהכא האילן סרק המותר לנטוע הוא מה שאינו עושה פירות, דזיל בתר טעמא:

ד

ומודים ב"ש וב"ה. בבא זו שייכא אחר הפלוגתא, ולא שנאה אחריה דלא תימא דההודאה דבודקין לעושה פסח היא חומרא, הואיל וקולא היא לב"ה במאי דפליג בנזיר ואמר דאין בודקין כמו שאכתוב לקמן, ויהיה לפי זה ההודאה דאין בודקין דתרומה קולא דומיא דאין בודקין דנזיר אליבא דב"ה, דזה אינו, אלא בודקין דעושה פסח הוא קולא, לבדוק אפילו לכתחילה קודם שיעבור לשם אם יצטרך לעבור בו כדי לעשות פסחו, וכמ"ש התוספות על מאי דאיתא בפסחים סוף פ' האשה (דף צב: ושם בד"ה מאי בודקין) אמר ר' יהודה אמר שמואל, מאי בודקין מנפח אדם בבית הפרס והולך. ולקמן אפרש בדיקה זו דמתניתין אמאי קאי, ואין בודקין דתרומה חומרא היא, דאף אם עבר לשם כבר לא סמכינן אבדיקה לטהרו לתרומה, ומשום דעדיין לא הזכיר הפלוגתא דממנה נדע מאן הוא דאמר בודקין ומאן הוא דאמר אין בודקין, הזכיר בהודאה ב"ש וב"ה. ועוד דלישנא דתרויהו נזכר בהודאה זו אע"ג דתרויהו אצטריכו לב"ה, משום דלא דמי אין בודקין דתרומה לאין בודקין דנזיר כמ"ש לקמן:

ב"ש וב"ה. אין להקשות טעמא דב"ש אתא לאשמועינן, כי בין בודקין לעושה פסח בין אין בודקין לתרומה אצטריכו נמי לב"ה כמ"ש לעיל, וכמו שאפרש עוד לקמן:

ולנזיר בש"א בודקין. ואם נמצא שם עצם כשעורה אמרינן דדילמא הסיטו כשעבר לשם דמגלח ומביא קרבן כספק נזיר טמא. ובה"א אין בודקין. ואף אם נמצא אח"כ עצם כשעור' באותו בית הפרס לא חיישינן דילמא הסיטו כשעבר לשם, ואינו מגלח ולא מביא קרבן ולא סותר את הקודמים, כסתם מתניתין דפ"ז משנה ג' דנזיר אבל הסככות והפרעות ובית הפרס וכו' על אלו אין הנזיר מגלח ומזה בשלשי ובשביעי ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד וקרבן אין לו. ועל פי פירוש זה אתי שפיר דהוי ב"ש לחומרא וב"ה לקולא, ואין אנו צריכין למ"ש התי"ט לעקור המשנה ממקומה, כי מ"מ אין עקירתו עקירה, שהרי פירושו על ב"ש במקום ב"ה אינו עולה יפה על פי סוגית הש"ס, כמו שהוכחתי בפ"ג דיבמות משנה א' ע"ש שהארכתי:

כיצד הוא בודק. העושה פסח אם כבר עבר בלא ניפוח, כן פירשו התוס' בפסחים דף צ"ב ע"ב (ד"ה מאי בודקין), וכל אלו הבדיקות אינם מועילות לתרומה לבדה כמ"ש לעיל, אבל אם בדק כבר בדיקות אלו לפסח, פלוגתא היא בחגיגה דף כ"א ע"ב אם מועילות אף לתרומה או לא:

אהלות מתחיל בשין ומסיים בתיו, הרי שת, שממנו נשתת העולם הזה, אשר הוא אהל המת היצר הרע המחטיא את האדם, ומחשיבו כמת עד כי ישוב:

סליק מסכת אהלות. של נפשות מתים העולות:

גאון בעלות עמך תתרצה בדם עולות.

כי תשפיל מאד עצמך בראותך באהלות:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.