רש"ש/קידושין/עח/א

רש"ש קידושין עח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא חזר ובא עליה עשאה חללה. ואע"ג דהוא א"ח עליה משום זונה כדלעיל בבא על אחותו אלמנה. מ"מ שם זונה עליה לגבי כהנים אחרים ונ"ל דאף לתנא דלעיל דזינתה ונתחללה א"ח אלא אחת נ"מ במה שנעשה חללה לקברו בין רשעים גמורים כדאמרי' ביבמות (לב ב):

שם ולילקי נמי משום ל"י זרעו כו'. לכאורה לא ליחייב עלי' אלא אם נתעברה וילדה. וגם אין זה אלא התראת ספק. ועוד לישני' ליה דמיירי בביאה ראשונה שאינה מתעברת בה. ובמש"כ התוס' ביבמות (כ) בד"ה יבא ע"ש יתיישב הכל. ואף דהתם די אפי' העראה הכא שאני דכתיב זרעו וכמו בשפחה חרופה דא"ח בהעראה משום דכתיב בה ש"ז. ומצאתי להה"מ בפי"ז מהלכות א"ב ה"ב שכ' בישוב דעת הרמב"ם שחילול זרעו אינו אלא כשיולד הזרע:

שם מתיב רבא אלמנה וגרושה לוקה משום שני שמות כו'. קשה לשני לי' דמיירי בבעל בלא קידושין כדתני שם ברישא הבא על אחותו כו'. וי"ל כיון דתנא אריבוי מלקות קמהדר ליתני בקידש ובעל לוקה ד' (עי' ר"ה ו ב כה"ג) ומשני לא ב' שמות ע"ז כו' ור"ל דנכלל הכל בשני שמות דקאמר ודלא כמשמעות פרש"י:

שם קידש לוקה משום לא יקח. כצ"ל בל"ו:

שם ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קדש ולא בעל שאינו לוקה כו'. משמע דמודה לרבא וא"כ אם בעל ג"כ משמע דלוקה שתים כדס"ל לרבא בכ"ג באלמנה. דאל"כ הל"ל ושניהם מודים בקידש ובעל דאינו לוקה אלא אחת ול"מ כן בהרמב"ם:

שם אלא אימא מצרי ראשון יוכיח מה כו' שכן א"ר לבוא בקהל כו'. לפמש"כ לעיל במשנה דר"י ס"ל דלראב"י בבת גר וגיורת לא נצרך למילף בהצה"ש. וא"כ ה"ה לר"י הי' יכול למימר גר שנשא גיורת יוכיח וצ"ע ולשיטת הרש"א ניחא:

פיסקא ראבי"א כו' וגר כו'. כצ"ל:

שם תניא רשבי"א גיורת כו'. כה"ג במגילה (יט) הציג רבי במתניתין ג' דעות בהתחלת קריאת המגילה והשמיט דעת ר"ש השנויה שם בברייתא:

שם ורבנן החיו לכם לעבדים כו'. ר"ל לנשים לעבדיכם:

שם (בסה"ע) א"ל ר"נ לרבא כו'. לכאורה ה"נ להגיה איפכא רבא לר"נ. וי"ל הגי' שלפנינו דלא שאלהו אלא למיבדקי' (כדאיתא בירושלמי בפ"ט דתרומות הביאו גה"ש בב"מ (צ ב) ועמש"כ שם) והשיבו אין ושאלו עוד וכתב קרא הכי והשיבו אין וכו' ואתקיף ליה מכהן יקחו כו' אלא ע"כ פירושו משאר כהנים יקחו וא"כ הקרא גופי' מפרש דלאו בכה"ג משתעי. ורש"י בנימוקיו ליחזקאל הביא פי' זה וסיים עליו מצאתי ותמוה. ואולי הוא מדברי המעתיק ור"ל שמצא זה בס"א בפרש"י. והגר"א ז"ל פי' שם כפשוטו דאלמנת כהן מותרין הן ליקח ותמוה וע"ש בפי' הרד"ק. וק"ק וכי תורה קמהדר וכדמקשינן בסנהדרין (פא). ואולי הוא ע"ד דאמרי' בעלמא פרשה שנאמרה ונשנית ל"נ אלא בשביל דבר שנתחדש בה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף