גליוני הש"ס/קידושין/עח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png עח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ע"ח ע"א

חזר ובא עלי' עשאה חללה. נ"ב ע' שו"ת מהרי"ו סי' כ"ד דכ' על נידון אשת כהן שזינתה ובא עלי' בעלה הכהן אח"כ וז"ל וליכא למימר דלא הויא חללה בביאתו דלא הויא מן הפסולים לכהונה דהא אפי' אי הי' בעלה ישראל הית' אסורה לו ואם כן לא הויא חללה בביאתו דלא הויא מן הפסולים לכהונה אם נפשך לומר כן יש לי להשיב א"כ הוי רצון עדיף מהיכא שזינתה באונס דהא אי זינתה באונס היא אסורה לכהונה כדאיתא פ' הבע"י אשת ישראל שנאנסה אעפ"י שמותרת לבעלה פסולה לכהונה כו', וא"כ היכא שזינתה באונס וחזר ובא עלי' בעלה הכהן עשאה חללה ואי אמרת היכא שזינתה ברצון וחזר ובא עלי' לא עשאה חללה א"כ מיגרע גרע אונס מרצון ועוד בלא האי טעמא רצון נמי איכא פסול כהונה כגון אי מיית האי גברא אסורה לכהן כו' עכ"ל ז"ל ותשובה זאת היא גם בשו"ת מהר"י ברונא סי' ס"ח ולא ידעתי כל האריכות הזה למה הרי אשת כהן שזינתה אסורה לו משום זונה מלבד איסור סוטה וא"כ מדוע לא תיעשה חללה אם בא עלי' אח"כ הרי בעל ביאת איסור כהונה דאסורה לכהונה משום זונה ואטו בשביל שיש בה איסור סוטה הנוהג גם בישראל מיגרע גרע והרי גם כאן נעשית חללה בשביל איסור זונה אף שיש בה גם איסור אחותו הנוהג גם בישראל ואולי כסבור הי' לחלק דזנות דאשת איש שאני דגם איסור סוטה בישראל משם זנות הוא כדאמרי' לעיל ע"ז ב' הואיל ושם זנות פוסל בישראל ואף של כהן אסורה מלאו אחר דהוא לאו דזונה לא יקחו ולישראל אסורה רק מלאו דלא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה מ"מ משם זנות הוא בשניהם ועדיין צ"ע:

ולילקי נמי כו'. נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים קנ"ג:

בעל לוקה לא בעל אינו לוקה כו' מה טעם לא יקח משום לא יחלל. נ"ב ע' לקח טוב כלל ח' אות ו' וכעת נ' די"ל עוד הכוונה דה"ק קרא לא יקח קיחה הבאה לכלל חילול דהוא ביאה וקמחייב לי' רק אתרויהו יחד ויש כזה בסנהדרין ס"ד ב' מסר למולך ולא העביר (באש) יכול יהא חייב ת"ל להעביר וברש"י לא תתן להעביר משמע לי' לתנא נתינה הבאה לכלל העברה ולא משמע לי' נתינה על מנת להעביר לחיובי' על נתינה. לחודא עכ"ל ובהך דלא יקח ולא יחלל מתיישבת כוונה זאת עוד יותר מבתיבת להעביר דשם דמשמעותו השטחיי לכאורה לא תתן ע"מ וכדי להעביר וקמיחייב מיד אנתינה ע"מ וכדי להעביר ואם אומרים שם כן דאף דכתי' להעביר הכוונה לא תתן נתינה הבאה לכלל העברה ואך אתרוויהו יחד אנתינה והעברה הוא דקמזהר כ"ש שיש לנו לומר כן בהך דלא יקח ולא יחלל וכמובן:

ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קידש שאינו לוקה כו'. נ"ב ע' חלקת מחוקק אה"ע סי' קי"ט סקי"ח וסקכ"ב דמשמע דאפי' איסור ליכא מדאוריתא רק מדרבנן:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף