רש"ש/קידושין/עז/א

רש"ש קידושין עז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מה להלן לאחר שלשה דורות כו'. הלשון קשה דהא דור שלישי ג"כ מותר בהן עי' יבמות (עח). ונ"ל להגיה מה להלן עד שלשה דורות אף כאן נמי עד ג' דורות:

שם נאמר כאן ולא יחלל זרעו בעמיו כו' מה להלן זכרים כו'. פרש"י בזה דחוק. ולע"ד נל"פ דמדלא כתיב ול"י את זרעו בסימן הפעול מוכח דכוון הקרא ג"כ דזרעו לא יחלל אחרים (וזהו דקאמר בסמוך כתיב לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו כו'. דכיון דנכללו חילול שניהם במלות ולא יחלל דהיינו שהוא לא יחלל (כפשטי') וכן דזרעו לא יחלל לכן ילפינן חילולם מהדדי בין לענין חילול נשיהם בפ' אלמנה (סט) ובין לענין חילול זרעם דאמר הכא) וא"כ זרעו הוא הנושא ושפיר ילפינן משם דכמו דנושא דטומאה הוא זכרים כדכתיב בעל (ואין אנו צריכים לדרשת בני אהרן שפרש"י) אף נושא דחילול הוא זכרים דוקא. והשתא דיליף דזרעו פירושו זכרים לכן פריך בתו של כ"ג תשתרי דהיינו גם לפשטיה דזרעו הוא המתחלל נימא נמי דפירושו זכרים דוקא ונכון בעז"ה:

שם מי כתיב בנו זרעו כתיב. כצ"ל:

שם בעמיו בעם אחד כו' בשני עממין אינו מיחל. עפרש"י. וקשה דהא עמיו הוא ל"ר דבל"י אומר עמו. ואולי הואיל דמצינו דגם על עם אחד אומר עמיו כמו לא יטמא בעמיו ודומיו אם הי' המכוון כאן על רבים הל"ל בעממיו כמו בעממיך (שופטים ה) ועממים (נחמי' ט). ולע"ד יל"פ דכוונת הגמרא מהכינוי דבעמיו דמשמע דעם דומה לו דומה למה שפרש"י בד"ה זרעו האב והזרע הוזכרו בתיבה זו כו':

שם ק"ו מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל היא שעברה כו'. לכאורה י"ל ממזר יוכיח דהוא של"ע עבירה מיפסל מלבוא לקהל והיא שעברה על איסור כרת איננה נפסלת מבוא בקהל. וי"ל משום דאיכא למימר מה לשם שכן אינה נפסלת בכל מקום כדאמר בסמוך מה להוא כו':

רש"י במשנה ד"ה ראב"י. ל"ל כו' צד השוה דשאינן ברוב קהל דהיינו דומיא כו'. כצ"ל:

בא"ד ואיכא למ"ד בעלמא צד חמור ל"פ. הן במכות שם ר"י גופי' (דלמד לקמן מהצה"ש) אית ליה דל"פ צד חמור והל"ל דר"י לטעמי'. אך לפמש"כ המהרש"א שם בתד"ה ור"י משמע דגם ראב"י אית ליה הצה"ש לענין בת גר וגיורת. אולם מפרש"י ל"מ כן:

רש"י ד"ה מה להלן. לענין טומאה הזכרים הוזהרו עליה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה כשם (בסופו). להכשיר את בתו ממנה לכהונה. כצ"ל:

רש"י ד"ה ואין מתחלל. דהא לא יחלל זרעו כתיב כו'. דרשה זו היא בסוטה (כג ב). וקצת תימה על רש"י שלא הביא ממתניתין דשם:

רש"י ד"ה ה"ק. איזו היא חללה המוזכרת בתורה שכתב חללה לא יקחו שעיקרה ממשמעות המקרא וא"צ לפרש כו'. כ"נ דצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף