רמב"ן/קידושין/עז/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן תוספות הרא"ש ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ספר המקנה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
האוכל נבלה ביוה"כ פטור. פרש"י ז"ל פטור מיוה"כ, דאי נמי נתנבלה ביוה"כ לא חל עליה דמעיקרא נמי אסיר' משום אבר מן החי ואיכ' למידק הא איסור בת אחת הוא דכי פקע מינה איסור אכר מן החי חל עליה איסור נבלה ויום הכפורים בבת אחת כההיא דאמרי' ביבמו' ד' ל"ב ע"ב גבי זר שאכל מליקה דמעיקר' אחייבה ליה במעילה ולא אתו איסור נבלה וזר חיילי עליה כי מליק לה והזה דמה נראית לכהנים ואין בה משום מעילה וחלו עליה איסור נבלה ואיסור זרות ואפי' לר' שמעון ומ"ש הכא.
ואחרים פירשו דפטור מן האחרון קאמר כלו' שאם נתנבלה ערב יום הכפורים פטור מיוה"כ ואם נתנבלה ביוה"כ פטור מנבלה ורבנן פליגי עליה ואמרי שאם נתנבלה בערב יוה"כ אתי איסור חמור דיוה"כ וחייל על איסור קל של נבלה וכן עיקר ובמס' נזי' ד' ד' ע"א אשכחן בנסחי האוכל נבלה ביוה"כ אינו חייב אלא על אחת ומה שפי' הראב"ד ז"ל משום דמנבלה כי אכל כזית מחייב ומשום יוה"כ אינו חייב אלא עד ככותבת איני יודע מה הוא שעל ככותבת מיהת איסור יוה"כ קדים אם נתנבלה ביוה"כ והאיסור הקודם בגופו של איסור שהוא חל על האדם קא אמרינן בכל מקום ולא שיעורין.
ומה שאמר משום דהאי גבר' מכי אייתי ב' שערות איתחייב ליה בנבלה אבל לא ביום הכפו' עד יוה"כ אינו נכון שאינו דומה למה שאמרו בפ' ד' אחין ד' ל"ג ע"א כגון שאייתי שתי שערות בשבת דהתם בשום איסור לא איחייב עד שיביא שתי שערות אבל בהביא שתי שערות נתחייב בהן ואפי' איסור יוה"כ חל עליו מעתה כשם שחל עליו איסור הנבילה אע"פ שלא נתנבלה אלא ביוה"כ לפי דבריך ואי דמיא לשבת ויוה"כ דמיא דאיפליגו בה תנאי [חולין ק"א ע"ב] אי איסור חל על איסור או לא ואע"פ שחל על האדם איסור שבת שפגע בו תחלה קודם יוה"כ אלא שיש לבעל הדין לחלק ביניהם דשאני איסור נבלה שבידו לנבלה לפיכך חל עליו מעכשיו אבל יוה"כ עד שיפגע בו ואין זה נכון וכבר פירשתי שם בפ' ד' אחין שאפי' איסור נבלה לא חל עליו עד שנתנבלה זו:
כי אמרי רבנן איסור חל על איסור ה"מ איסור חמור על איסור קל אבל וכו'. קשי' לן לימ' כי אמרי רבנן איסור חל על איסור הני מילי באיסור כולל אבל איסו' שאינו כולל ולא מוסיף לא ונבלה ביוה"כ כולל הוא דמיגו דאתכלל איסור יוה"כ אשאר חתיכות אתכלל נמי אנבלה ולא קשי' דאיסור אלמנה מוסיף הוא דמעיקר' לא אסור' אלא להאי הויא ליה אלמנה מיגו דאתוסף בה איסור' לכהן גדול (חד) [אחר] כגון משוח שעבר אי נמי כהן משיח שאסור באלמנה כדאי' בסוף הוריות ד' י"א ע"ב א' נמי שתהא אסורה אף לכהן גדול שיתמנה אחריו אתוסף נמי איסור' אהאי ומאן דאית לי' כולל כ"ש דאית ליה מוסיף והשת' קשי' לי היכי מוקמינן לה אליב' דר"ש דילמא ע"כ לא אמר ר"ש התם אלא איסור כולל אבל מוסיף אית ליה דהכי אמרי' במס' שבועו' ד' כ"ד ע"ב דאפי' מאן דלית ליה כולל אית לי' מוסיף וניח' ליה דמפשט פשיט' ליה דר"ש לית ליה מוסיף ולא מודה ר"ש אלא באיסור בת אחת דהכי אית' במס' יבמות ד' ל"ב ע"ב והאי דלא אייתי ליה הכא משום שלא בא לומר (אלא) [דלא] מתוקמא כרבנן דפליגי עליה דרבי שמעון בכולל וכ"ש במוסיף דהכי קאמר את"ל משנה ר"ש היא דכי היכי דפליג בכולל פליג במוסיף אבל לרבנן לא אפשר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |