אילת השחר/קידושין/עז/א

אילת השחר קידושין עז א

דף ע"ז ע"א

רש"י ד"ה ישראל. אבל כהן שנשא חללה בתו חללה דכל ולד הנולד בביאת איסור כהונה הוי חלל. וכן הוא בר"ן. והיינו דבחלל שנשא חללה דהולד הולך אחר הזכר לא איכפת לן מה דלא הי' עבירה, אבל כאן הי' קשה לרש"י דנימא דנלך אחרי הזכר ויהי' כהן כשר, ע"ז צריך להטעם דכיון שנולד מביאת איסור כהונה הוי חלל. וצ"ע לפי מש"כ בחידושי ר' חיים הלוי (פי"ז מאיסורי ביאה) מהירושלמי דבאמת גם ישראל שנשא חללה הי' הולד צריך להיות חלל דנלך אחר הפגום, אלא דכיון דהוא ישראל נמצא דיהי' ישראל חלל ובישראל לא שייך חללות, וא"כ כהן שנשא חללה ל"צ להטעם דנולד מביאת איסור אלא דהולך אחר הפגום דבכהן הא שייך חללות ולכן הבן או הבת חללים.

בעם אחד הוא דמיחל בשני עממין אינו מיחל. לפי"ז צריך לומר דחללים נקראים עם בפני עצמן.

רש"י ד"ה ואין מתחלל. דתנן הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור הנאה. לכאורה משמע דהי' ללמוד דפסול מה"ת, דאי פשוט שזה מדרבנן, א"כ לא הוצרך להביא ממה שאח"כ עובד עבודה דהא גם כשיש לו אשה פסולה כשר לעבוד מן התורה, ועי' ברמב"ם (פ"ו מהל' ביאת מקדש הל' ט') דאם עבד עבודתו כשרה, וע"כ דאינו אלא מדרבנן.

לכאורה הי' יכול להוכיח דאין מתחלל בזה, דאם מתחלל ואחרי שנשא הוא חלל, א"כ למה צריך לידור הנאה ממנה, דהא חלל מותר בגרושה וחללה וזונה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א