רש"ש/פסחים/פח/ב

רש"ש פסחים פח ב

במשנה שכח כו' וטלה שלי. לכאורה קשה איך יוכל להמנות על של עצמו הא אפילו בחציו ב"ח ל"י מש"ע למ"ר כש"כ בשכולו עבד וצ"ל דאמרינן מסתמא ניחא ליה לרבו שימנה על של עצמו בכה"ג משום תקנת עצמו:

רש"י שם ד"ה ופטורין. וקמי שמיא גליא. וכ"כ הרע"ב אחריו ומשמע דמפרשי כדאיכא דמתני לה (להא דאביי) אברייתא אבל במתניתין אע"ג דשכח קודם זריקה דט"ז לא הצריכו אלא להך לישנא אבל הרמב"ם פירש דדוקא בשכח אח"ז וכ"פ בחבורו (פ"ג מהל' קרבן פסח ה"ב) וע"ש בכ"מ והתוי"ט לא העיר מזה וגם בתור"ע ל"ד בזה במחכ"ת:

רש"י ד"ה בתקנתא דרביה. דהא למ"ל גדי שלו כו'. ואם טלה כו' טלה שלו כו'. כ"נ דצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף