תוספות רבי עקיבא איגר/פסחים/ח

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ פסחים ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות מא] בתוי"ט ד"ה אפטרופסין. אבי ילדים. כן הוא בהרע"ב (פ"א מ"ה דבכורים):

ב

[אות מב] בהרע"ב סד"ה ופטורים. דקמי שמיא גליא. ודוקא בשכח רבו אחר הזריקה דבעידן זריקה היה עומד לברר אבל שכח קודם זריקה דכי אזדרק לא הוי חזי לאכילה חייבים לעשות פסח שני מימרא דאביי בלישנא קמא ופסקו הרמב"ם (פ"ג מהל' ק"פ):

ג

[אות מג] במשנה רש"א עד שיזרק. יש לעיין הא ר"ש ס"ל דכל העומד לזרוק כזרוק דמי כדאיתא במנחות (דק"ב):

ד

[אות מד] במשנה 'את שלו'. ואף בלא ממנה אחרים אם דרך א' מהם למהר ולאכול הרבה יכולים לומר טול חלקך וצא אלא דנקט ממנה דבזה אפילו היכי דבתרוייהו אכלי כחד מבני חבורה מצי אמרי ליה לא ניחא לן אינש נכרי גבן. גמרא:

ה

[אות מה] בתוי"ט ד"ה ראה שלש. גמרא. וכ"כ הרמב"ם וכתב עלה הכ"מ שכן הוא בגמרא. ואני בעניי לא ידעתי הא הטעם שכתב התוי"ט מקודם דקודם טבילה אין שוחטים דחיישינן דלמא פשע זהו ס"ד דהש"ס ולאותו ס"ד פרכי' א"ה מחוסר כפורים נמי דלמא פשע ומשנינן דמסרום לכהנים אבל למאי דפרכינן עלה ורב סבר מדאורייתא מיחזי חזי [ופי' רש"י דאם הטעם דלמא פשע הוי רק גזירה ומדרבנן] וכו' ומסקינן דרב מקרא יליף ע"ש. וע"כ החילוק בין קודם טבילה לקודם כפרה היינו דאח"כ קליש טומאה ולא מצינו כלל בדרב החשש דשמא יפשע וכיון דחזי' דעולא דסבר שו"ז על ט"ש לא ס"ל חששא דיפשע ולדידיה ל"צ למסירתם לכהנים ובסברא זו היכן מצינו דפליג רב כיון דטעמא דאין שו"ז עט"ש דיליף לה מקרא. וצע"ג:

ח

[אות מו] הר"ב ד"ה אונן. וטבילה בעי. כדאיתא (פ"ג משנה ג' דחגיגה):

[אות מז] בתוי"ט ד"ה כפורש כו'. במקום כרת. בגמ' אמר רבא ערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהן במקום כרת אונן ומצורע ובית הפרס לא העמידו דבריהן במקום כרת כו' מצורע מאי היא דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום טובל ואוכל כו' יבא עשה שיש בו כרת כו' ואמר ר"י דבר תורה אפילו עשה אין בו ובתוס' ד"ה ואמר ר"י כו' ר"י לא פליג אבריי' דלאו תנא הוא כו' אלא פרושי קא מפרש לה [דמה דקתני וידחה לעשה שאין בו כרת לאו דוקא אלא איסור דרבנן הוא] וכן מוכח דגבי יולדת כו' ע"ש וכן ביבמות האריכו להוכיח דרק פרושי קא מפרש וקשה לי הא בפשוטו מוכח כן דאם איתא דהברייתא ס"ל דהוי דאורייתא א"כ מוכח דעשה דפסח דיש בו כרת דוחה לעשה דאורייתא. א"כ היאך חשיב מצורע בהא דלא העמידו דבריהן. מה ראיה דנהי דר"י לנפשיה סבר דאפילו עשה אין בו באמת. אבל מ"מ מצי סובר ג"כ דאפילו הי' בו עשה היה נדחה מפני הפסח דהא הברייתא סובר כן וא"כ ל"ש לומר לא העמידו דהא אף אלו העמידו שיהא כשל תורה הא גם דאורייתא ממש נדחה מפני הפסח אע"כ מוכח דר"י פירושי מפרש וס"ל לסוגיא מסברא דעשה דאורייתא לא היה ראוי להיות נדחים מפני הפסח אלא כיון דמדרבנן הוא נדחית ולא העמידו דבריהן לעשות כש"ת: אמנם מ"מ קשה לי הא האמת כן הוא דאף אם הוא דאורייתא ראוי שידחה מפני פסח דכן מוכח בזבחים (דף ל"ג ע"ב) דאמרינן רבינא אמר למלקות אתמר וע' בתוס' שם דהא עדיין איכא לאקשויי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ועוד הא בעי בעידנא ותירצו דעשה שיש בו כרת עדיף הרי דאף ל"ת ועשה דאורייתא נדחים מפני הפסח וא"כ איך חשיב מצורע בכללא דלא העמידו הא אף אם יעמידו דבריהם יהי' נדחה מפני פסח וצלע"ג הבינני ד' ואלמדה תורתיך: ובהרא"ש (פ"ג דמ"ק סי' ג'). אבל אינו נוהג אבילות. והכי קאמר אע"פ שחכמים עשו חיזוק לדבריהם כש"ת והעמידו במקום עשה כאן לא החמירו עליו ואתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד דדבריהם ואע"פ שלא עשו כן לענין שופר כו' תמוה לי מאד למאי צריך הרא"ש לכנוס בפרצה דחוקה לחלק בין שופר דעשו חיזוק. ובין אבילות דלא עשו חיזוק. הא חזינן דלפי מה דהביא הרא"ש תחלה שיטת הרי"ף והראב"ד דדייקי מסוגיא דהכא דאיכא אבילות דאורייתא. מוכח דאף בדאורייתא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד אלא דר"י הוכי' דליכא אבילו' כלל מדאורייתא אבל הסברא יכולה להיות קיימת דאף אילו הי' דאורייתא הי' הדין דנדחה עשה אבילות דיחיד מפני עשה דרבים דיו"ט. וא"כ רווחא שמעתא שפיר דגבי שופר כיון דבמלאכה דאורייתא אין עשה דשופר דוחה ל"ת ועשה דיו"ט ה"נ עשו שבות של דבריהם כשל תורה והעמידו דבריהם כאילו הי' ש"ת. אבל באבילות ל"ש דהעמידו דבריהם כש"ת דהא אף אילו הי' דאורייתא ממש היה נדחה מפני עשה דרבים די"ט. ומיושב יותר לישנא דאתי עשה דרבים כו' והיינו להמתיק דבאמת אלו לא היה אבילות דאורייתא נדחה מפני יו"ט גם אבילות דרבנן לא היה נדחה דהיו מעמידים דבריהם כש"ת לזה נקט יסוד הטעם דעשה דרבים דוחה עשה דיחיד ומש"ה אף אם יעמידו דבריהם מ"מ נדחה אבילות מפני יו"ט וצע"ג:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.