רש"ש/פסחים/טז/ב

רש"ש פסחים טז ב

גמרא דם שהנפש י"ב קרוי דם שאה"נ י"ב א"ק דם. משמע דלימוד כללי הוא דכ"מ שנאמר דם אינו אלא דה"נ. וא"כ ל"ל לקמן (סה) קרא מיוחד לדם התמצית שאינו מכפר (הביאו רש"י כאן) וכן (בחולין פח) רבנן סברי דמו כל דמו כו' ורשבג"ס דמו המיוחד ע"ש:

רש"י ד"ה דם התמצית. אלמא נשפך כמים ואינו מכשיר כדריב"ח. כצ"ל:

רש"י ד"ה איזו עון. וכי יש כפרה לח"כ אלמא לא. בשלהי יומא אמרי' עבר על כריתות כו' ויסורין ממרקין ובשוגג מתכפר בקרבן וקמ"ל קרא דהציץ אינו מכפר עליו. ומצאתי בתוס' (שם ז ב) שהעתיקו לשון רש"י שלפנינו בזה"ל וכי אין כפרה לח"כ ור"ל הלא יש להן כפרה כנ"ל וא"כ איך יסתום הכתוב לומר לא ירצה וגירסא זו נ"ל עיקר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף