רש"ש/סוכה/ד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא א"ל ר"ה פליגי באה"ג וה"ה על שפה"ג והאי כו' להודיעך כחו דר"י כו'. לכאורה תמוה דעל שפה"ג טעמא לחוד משום גוד אסיק ואפי' אין בהקונדסין טע"ט ובאה"ג טעמא לחוד משום דיומד ודוקא בטע"ט ומאי שייך להודיעך כחו דר"י כיון דמתרי טעמי נינהו לא נדע חד מאידך וגם קשה הא דדייק מקודם אבל על שפה"ג ד"ה כשרה דדלמא איפכא דד"ה פסולה היכא דלית בהו טע"ט דל"א גוד אסיק לכ"ע ונ"ל ליישב דטעמא דדיומדין הוא ג"כ מטעם המשכה דרואין אנו כאילו נמשכו עד שמגיעים זל"ז (ועי' לקמן ז' רע"ב לשון רש"י) ולכן גוד אסיק הוה כש"כ דשם המחיצות הם בפועל:

שם ארון תשעה וכפורת טפח כו'. וכן לקמן (ה ב) דל עשרה דארון וכפורת כו'. ק"ל דביומא (עב ב) איכא פלוגתא בארון החיצון בשיעור גבהו ולכ"ע עם עובי הכפורת היה יותר מעשרה למר טפח ולמר משהו שוב ראיתי בת"י שם שהעיר בזה:

רש"י ד"ה ובנה בה עמוד שיש בראשו שבעה ומשהו כו'. כצ"ל ובהגרי"פ צ"ל בסופו ד"ה אם יש בה:

רש"י ד"ה כל שאילו. וירבעום ויחלקו ויש כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה שהיה רי"א (בסופו) דהכי א"ל בעירובין. כוונתו למה דאיתא שם (יט ב) בברייתא רשבא"א היתה שם אבן כו':


תד"ה פחות. מיהו ההיא איכא לדחות שחקק ד' בעומק י'. עי' בגליון בשם מ"א שהניח בצ"ע שהרי הכא והתם הלשון שוה[1].

ולא שת לבו להבחין דהכא אמרי' כדי להשלימה משמע שבין שניהם יהיה עשרה והתם אמרי' והשלימו יל"פ דכינוי הו' שב על החקק ור"ל דחקק בו כ"כ עד שהשלים את החקק לעשרה ואדרבה אתי לאפוקי דל"ת עשרה ע"י צירוף.

ועוד נראה דהתוס' לא דייקי כלל משינוי הלשון אלא דכאן א"א לפרש דחקק לבד היה עמוק עשרה דא"כ אפי' רחוק ג"ט מהכותל תתכשר ע"י החקק בעצמו דהא קי"ל לקמן (טז) במשנה דאם גבוהות המחיצות עשרה אף דהסכך גבוה הרבה מהן כשרה:


בסה"ד. וא"ת בפ"ק דשבת גבי בית כו'. כצ"ל:



שולי הגליון


  1. ז"ל בספרו: נ"ב צ"ע דהא הכא והתם אמר והשלימו לעשרה. ע"כ.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף