מראי מקומות/סוכה/ד/ב
מראי מקומות
סוכה ד ב
היתה גבוה מעשרים אמה ובנה בה עמוד וכו', גוד אסיק מחיצתא וכו', בעינן מחיצות הניכרות וליכא וכו'[עריכה]
מבאר המאירי, שלא נאמר הואיל ועמוד זה גבוה י' מד' צדדיו נאמר גוד אסיק ויחשב כאילו המחיצות למעלה ומגיעות עד הסכך, שלא אומרים גוד אסיק אלא במחיצות ניכרות. מבואר מדבריו, שמה שאמר רבא בעינן מחיצות ניכרות אין זה הלכה מסויימת בהלכות סוכה, אלא הלכה בהלכות גוד אסיק, שלא אומרים גוד אסיק היכא שאין מחיצות ניכרות. וכ"כ הגר"ח (בפ"ד מסוכה הלי"א) בדעת הרמב"ם.
ומקשה המאירי לפי דרכו, מהגמ' בשבת (בדף ק ע"א) שאם זרק אבן אל תל גבוה י' בשבת חייב מפני שהוא רשות היחיד, מוכח שאפי' שאין מחיצות ניכרות אמרינן גוד אסיק. ומיישב המאירי, שם אין זה הלכה של גוד אסיק שהרי אין מחיצות ניכרות, רק מקרי רשות היחיד מכיון שרחב ד' וגבוה י' אינו תשמיש של בני רשות הרבים ודינו כרשות היחיד אף בלי מחיצות.
הגר"ח (שם) מיישב קושיא זו בדרך אחרת. דודאי רשות היחיד צריכה מחיצות, ולא אומרים גוד אסיק אלא על מחיצות ניכרות, ואפי' הכי שם מקרי רה"י, שכוונת הגמ' על העמוד עצמו שהוא רשות היחיד שפני העמוד הם המחיצות למשטח שלו.
עוד יש לציין שהריטב"א והר"ן מבארים דברי הגמ' בדרך אחרת, ודאי שאומרים גוד אסיק גם בלי מחיצות ניכרות, ולכן בשבת הוי רשות היחיד. רק זו הלכה מסויימת בהלכות סוכה, שצריך שאדם יהיה מוקף מחיצות ניכרות, ולכן אפי' שאומרים גוד אסיק לא מהני מידי, שלמעשה לא מוקף מחיצות ניכרות.