רש"ש/נדרים/צ/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"ן ד"ה חזרו לומר. דשמא תלך כו'. א"כ חשדינן לה שתעבור על נדרה. ולמה לא פי' שתלך אצל חכם ויתירנה. ועי' בגיטין (לה ב). ואולי גם הוא כוון לזה שתתיר שם נדרה. וכאן היא בושה או יראה שמא יקלקלנה ע"ש (מ"ו):
ר"ן ד"ה ואיכא למידק. ולדידי ל"ק לי כו' אפקעינהו רבנן לקדושי מעיקרא כו'. נשאלתי אם תאמר ג"כ נטולה אני מן היהודים איך יפר לה חלקו כיון דאפקיעינהו לקדושין א"כ אינו בעלה. והשבתי מהא דר"פ כל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת יבמות (ס"ד כט) וש"ד טובא ועי' מש"כ לעיל (עג ב) בסופו:
רא"ש בסה"ע וסברה מ"ר כו' דאפשר שיגרשנה. ולי תמוה דלפ"ז בטלת כל דיני דברים שבינו לבינה. והרי ריב"נ אמר לעיל (פה) יפר שמא יגרשנה ותהי אסורה עליו ול"א לא יחזירנה וכש"כ שלא נאמר שיגרשנה. וטעם מ"ר פשוט דכיון דמסתמא תשמיש קשה לה מה יועיל בהפרתו:
תוי"ט ד"ה ותהא בסופו. והא דאמר חמותו ונעשית א"א נידון כו'. כצ"ל. עי' סנהדרין (פא). ועמש"כ בס"ד ביבמות (לב) ע"ד תור"ע בכאן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |