רש"ש/מגילה/טו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
חי' אגדות מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png א

גמרא במתניתא תנא כל כו'. נ"ל דר"ל דמתניתא פליגא אדעולא דל"א אלא בן צדיק ולא בן נביא או אפשר דנקטא ב"צ נגד בן רשע דסיפא:

שם וכל שפרט כו' לגנאי כו' בידוע שהוא רשע בן רשע. ק"ל מן ויקח קרח בן יצהר כו'. וכי גם שם נדרוש ח"ו כן ואולי דלכן התחכמו חז"ל בחלק (קט ב) לדרוש כולם על שמו ובזה לא נצטרך לדברי הח"א שם:

שם מיתיבי ברוך ב"נ ושריה בן נריה בן מחסיה. כצ"ל:

שם ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו כו'. עי' מש"כ שבת (דף נה ב)]:

שם (בסה"ע) וכ"ז איננו שוה לי אר"א אר"ח משום דרואה מרדכי יושב כו'. (ובח"א העתיק וכי משום כו') אין כדר"ח כו'. כ"ה בע"י:

רש"י ד"ה בשלמא. דכתיב ויבא כו' כדבר ה'. נראה דמפרש כדבר ה' אשר היה אל חנמאל ובמקרא פי' בא אליך (דפסוק הקודם) ע"פ הדבור:

שם ברוך ושריה מצינו כו' שריה בסוף ס' ירמי' כו'. כצ"ל ועמש"כ בבמ"ר פ"י אות כ"א במ"ק:

רש"י ד"ה יו"ט ראשון ש"פ. וי"ד וט"ו וט"ז התענו. כצ"ל אבל בפדר"א פ"נ ובמדרש אסתר מבואר דהג' ימי התענית היו י"ג י"ד וט"ו וכ"נ מהגמרא כאן דאמר יום ראשון עי' ב"י או"ח סי' קפ"ח דליש פוסקים חוה"מ שוה לגמרי ליו"ט ולכ"ע אסור להתענות בו מה"ת ודוחק לומר דמשום מ"ע דאכילת מצה בליל יוט"ר נקטו ומש"כ הרש"א בח"א דמעשה דבלילה ההוא נדדה הי' בליל ט"ו קודם ותלבש אסתר מלכות ע"ש תמוה מהא דאיתא לקמן דאמר מאי האי דקמן דזמינתי' אסתר להמן ונראה דלרש"י דחקו הא דלקמן (טז) וישב מרדכי וגו' אר"ש ששב לשקו ולתעניתו וזה הי' ביום ט"ז אבל מהא לא איריא די"ל דמרדכי הוסיף יום א' לעצמו וזהו דאשמעינן קרא והרי גם המדרש הביא להא דשב לשקו ולתעניתו ומסיים כל מי כו' ומתענה כו' עד שתעשה בקשתו ע"ש:

תד"ה כשם. י"ל לפי שמעשה הגט היא ע"פ עדים כו'. עי' בסנהדרין (עד ב) בתד"ה והא בסופו ובמהרש"א שם שכ' וה"ה דה"מ לאקשויי למה לא גרשה כדי של"ת על איסור א"א ומשמע דבתירוצם יתיישב גם זו וק"ל דהתנן גיטין (פו) כתב בכ"י ואין עליו עדים כו' ואם נשאת הולד כשר וא"כ תקשה דמ"מ ה"ל לגרשה בכ"י בלא עדים כדי שתנצל מאיסור דאורייתא ומצאתי בחדושי הרשב"א שהקשה כן וסיים אלא מדברי אגדה הן כו':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף