אומר מיהודא/מגילה/ח/א
אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה ג' וכו' ע"ש ויש להקשות למה לי מזובו למעט בעל שתי ראויות מקרבן הא ממילא ידעינן דאל"כ אלא שחייב קרבן ל"ל מזובו השני לרבות שהוא חייב ספירת שבעה. דאי חייב קרבן כ"ש שחייב ספירת שבעה וא"ל שומרת יום כנגד יום תוכיח זה אינו ששומרת יום כנגד יום אינה חייבת קרבן.
ונ"ל דצריך מזובו למעט בעל ב' ראיות מקרבן דאם לא כתיב ה"א דחייב קרבן ואי קשה א"כ ל"ל מזובו לרבות ספירת שבעה הא בק"ו ידעינן דהייתי אומר דמזובו גבי ספירת שבעה לא בא לרבות אלא למעט שפטור מספירת שבעה ואי קשה לישתוק קרא מיניה דזה אינו דהשתא לפי הוי אמינא דזב בעל ב' ראיות חייב קרבן איצטרך מזובו למעט מספירת שבעה דהוי מרבינן מקל וחומר מקרבן. ואין לומר ששומרת יום כנגד יום תוכיח כנ"ל ששומרת יום אינה חייבת קרבן כך הייתי אומר אי לא הוי כתיב מזובו גבי קרבן, לכך איצטריך מזובו גבי קרבן למעט.
והשתא צ"ל דמזובו גבי ספירת שבעה לרבות בא דאי למעט לשתוק קרא מיניה וא"ל דאתי מדיניה זה אינו דמאיזה ק"ו הוי מתנינן אי מקרבן הא אינו חייב קרבן ואי מק"ו משכב ומושב שומרת יום כנגד יום תוכיח, אלא ע"כ מזובו לרבות בא, ודו"ק: