רש"ש/יומא/פה/א

רש"ש יומא פה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא אבל הכא כו' מאי אית ליה למעבד. ופרש"י דתהוי איסורא דאורייתא. ק"ל דהא במרא וחצינא איכא איסורא דאורייתא כדמוכח בעירובין (לה). ונראה דהאיסור הוא משום בונה או משום חורש עתוי"ט שם וכמו גבשושית ונטלה עיין מ"א סי' רמד סק"ח. והיינו דוקא בגל דצרורות דקות דבטלי אגב קרקע והכא קתני מפולת דמשמע דהאבנים והקורות נפלו כמו שהן ולא נשברו לרסיסים ודאי דלא בטלו לקרקע ולית בהו לא משום בונה ולא משום חורש. ובעירובין תני גל ור"ל של צרורות דקות. ואל תשיבני דהכא ג"כ תני מפקחין עליו את הגל. דהכא קאי על המפולת שנזכר לעיל. ובמשנה שבירושלמי וכן ברי"ף ורא"ש ליתא לתיבות את הגל:

גמ' שם דכל מידי ממציעתיה מיתצר. עי' לעיל (נד ב):

גמ' שם נשאלה שאלה זו בפניהם. נראה דר"ל בפני לוי הסדר ורי"ש בנו של ראב"ע אך הם לא ענו דבר בפני רבותיהם. דאלת"ה למה הוזכרו. וכיוצא בזה דקדקו התוס' במס' ע"ז (סג ב) בד"ה ויתיב:

תד"ה לא צריכא. אם רוב ישראל ישראל דנגחיה תורא דידן לתורא דידיה. ודעת הה"מ פרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה הלכה כ"ו דלשמואל דא"ה בממון אחר הרוב אפילו ברוב ישראל פטור וכן כתבו התוספות עצמם בר"פ אלו נערות ד"ה ועל הכותית לענין קנס ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף