גבורת ארי/יומא/פה/א
נענה ר"י ואמר אם במחתרת. ק"ל הא ר"י גופיה [אמר] בפ"ח דסנהדרין (דף ע"ד) ובפ"ב דע"ז מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד ע"ז ואל תהרג שיעבוד ואל יהרג ת"ל וחי בהם ולא שימות בהם והשתא אמאי לא נ"ל מהא לפיקוח נפש שדוחה שבת כדיליף שמואל בסמוך מהא והא עדיפא דל"ל פירכא וי"ל דאי לאו ק"ו זה דמחתרת לר"י הוה מוקים לוחי בהם בשאר מצות אבל בע"ז יהרג והוה דריש לבכל נפשך כר"א לעיל דבע"ז יהרג ואל יעבור השתא דאיכא ק"ו לכל המצות שפיקוח נפש דוחה אותן מהשתא בע"כ וחי בהם לע"ז אתי שיעבור ואל יהרג:
ומה זה שספק על ממון בא כו' ק"ו לפיקוח נפש שדוחה את השבת ק"ל היכא נ"ל פיקוח נפש מבא במחתרת הא התם לאו מטעמא דפיקוח נפש דוחה רציחה הוי דהא אמ' לעיל אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מע"ז ג"ע וש"ד ואע"ג דפליג ר"י אע"ז כדפי' בסמוך אש"ד ודאי לא פליג דהא סברא היא מאי חזית דדמא דידך סומק טפי כדאמ' לעיל (דף פ"ג) ותדע דהא בפ"ד דע"ז משמע לכאורה דרבא כר"י ס"ל דאמר רבא התם הכל היה בכלל לא תעבדם כשפרט הכתוב וחי בהם ולא שימות בהם יצא אונס ואפ"ה בש"ד מודה שיהרג כדאמ' לעיל אלא שהתוס' שם בפ"ד פי' דרבא שפיר אית ליה דבע"ז יהרג מ"מ הדבר מוכרע מעצמו דבש"ד מודה דיהרג מסברא דמאי חזית וכיון שכן הא דניתן להצילו בנפשו של בא במחתרת לאו משום פיקוח נפש הוא דהא אין פיקוח נפש דוחה רציחה א"ו לאו משום ה"ט הוא ואיך יליף מיניה לפיקוח נפש שדוחה שבת וכ"ת היינו הא דקאמר בסמוך מדר"י דילמא כדרבא דאמר מ"ט דמחתרת חזקה פי' טעמא לא הוי משום פיקוח נפש אלא משום התורה אמרה בא להרגך השכם והרגו דהו"ל רודף משו"ה ניתן להצילו בנפשו אבל פיקוח נפש לא תלמוד מהא א"כ איך מסיים עלה אשכחן ודאי ספק מנלן הא ודאי נמי לא אשכחן מהא דהכא לאו משום פיקוח נפש הוא אלא משום דרודף הוא וכמו דלא נפקא מהא ספק ודאי נמי לא נפקא מהא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |