רש"ש/יבמות/כה/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא א"ל ר"י כו' ושאני עדות אשה דאקילו בה רבנן. פי' ולכן אף דמהימן על עצמו לעשות רשע מ"מ נאמן נמי להשיאה אבל לרבא דס"ל דאינו נאמן ליעשות רשע צריכין לטעמא דפלגינן דיבורא דאל"ה כמו שא"נ ע"ז כן לא נאמן ע"ז ונ"מ לענין היכא דלא שייך לומר פלגינן דיבורא לר"י כשר דמהימנינן ליה בכל דבריו ולרבא דא"נ לשום עצמו רשע לא מהימן כלל כיון דל"ש לומר פלגינן וכגון האומר בני זה בן גרושה שבאתי עליה במזיד לר"י נאמן דמהימנינן ליה בכ"ד אבל לרבא כיון שא"נ במה שבא עליה במזיד שוב לא מהימן כלל אם נאמר (כדברי הר"ן בכתובות גבי אנוסים היינו והתוס' שם בא"נ הראשון) דל"ש הכא לפלוג דיבוריה ובזה תראה איך שדברי התור"ע באות כ"ו מגומגמין קצתם:
תד"ה רבא. מסיק רבא גופיה כו'. ע"ש דרבא מסיק הכי לשמעתתיה דרמי ב"ח והגרי"פ שכ' ע"ד ע"ש שהוא רמב"ח ל"ד. מש"כ התוי"ט בס"פ בד"ה וכולן הב' בע"א המשיאה וכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש זהו טעם רש"י בשבת (קמה ע"ב) בהאמנת ע"א לעדות אשה אבל התוי"ט עצמו לקמן רפ"י דחה טע"ז בשם הנ"י ועמש"כ בשבת שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |