מהדורא בתרא/יבמות/כה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהדורא בתרא TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png כה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


גמ' [והתניא וכו'. ודאי לפי הגירסא דלפנינו (כו') דוהתניא היא בניחותא ומביא ראיה שמצינו ר' יהודה הזכיר דין זה של אני הייתי וכו' מיהו לפי מ"ש התוס' דנעשה כאומר קשה א"כ מ"ש ר' יהודה לרבנן משם ראיה באומר אני הייתי כו' היינו נמי דנעשה כאומר וא"כ קשה הלא שם איירי באני הרגתי והיינו בהרגתיו ולפ"ז אכתי קשה מ"ש הרגתיו ומ"ש הרגנוהו וצ"ל דודאי לעיל דקדקו בתוס' מלשון הגמרא באומר ולא אמר תני אני הייתי וכו' משמע פירושו דנעשה כאומר אבל לקמן דרבי יהודה לא כך הוה המעשה פירושו שלא אמר אני הרגתי רק אני הייתי וכו' ודו"ק:

שם אילימא בחד כו'. ואין ניחא למקשן לפרש דחכם שאוסר היינו שאוסר לו ליקח בשלשה להתיר לו הנדר וע"ז שפיר קאי הדיוק הא מתיר דהיינו שפוסק לו שיקח שלשה אנשים להתיר לו הנדר מיהו ק"ק דהמקשן אינו צריך לקושייתו מ"ש הא התירה ישאנה דאף אם נימא דהתירה לא ישאנה מ"מ שפיר יכול להקשו' מדקאמ' שאסר מכלל דבר מישרי הוא כפרש"י ויש ליישב ודו"ק:

שם לעולם בחד וכדאמר רב חסדא כו'. וקשה אמאי אינו מחלק באסור בנדר אם אסר בחד לא ישאנה ואם אסר או התיר בג' ישאנה ולמה ליה לחלק בין מיאנה אם לא שמוכרח לתרץ דהיא גופה קמ"ל כמו שמתרץ הגמרא ואם כן מאי הקשה אחר כך טעמא דב"ד הא בתרי וכו' ויש ליישב ודו"ק]:

בתוס' בד"ה ואין אדם כו'. משמע דנרבע לרצונו פסול לעדות כו' עכ"ל דאפי' לרבא דנרבע לרצונו כשר כשיש עדים שנרבע לרצונו הוא פסול כמ"ש התוספות לעיל:

ד"ה טעמא דב"ד כו' ואין להקשות דלמא היא גופה קמ"ל דב"ד מקרי בשנים שהרי גם בשנים יוצאין מידי חשדי כמו ממתניתין מהא דתנן עדים החתומים וכו' דאין סברא דהמתני' דהכא תסמוך אמתניתין דעדים החתומים ודו"ק מהר"ם יצ"ו:

בד"ה לא חשו כו' וי"ל דכשמעידים שקר חשיב נמי מעשה כו' עכ"ל היינו הך דפ' א"ט דהעדים שהעידו כולם רשאין ליקח כו' ומינה דה"נ הכא במיאנה או חלצה בפניו שישאנה דחשיב מעשה דנגמר הדבר ע"פ ועי' בתוספות פ' א"ט וק"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון