רש"ש/חולין/קטו/ב

רש"ש חולין קטו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא במה הכתוב מדבר בשני מינין. עפירש"י. ולכאורה קשה דהא האי קרא כתיב בפ' כי ירחיב ושם מדבר בבשר תאוה עי' לעיל (טז ב). וקרא דרק בכל אות נפשך תזבח כו' דבפ' דלעיל מינה מוקמינן ליה בפהמ"ק כדפירש"י בחומש וכ"ה בספרי. אמנם לעיל (כח) בדרשת ר"א הקפר אמר נמי מקיש כו' לפהמ"ק ופרש"י בספרי גרסינן כו' לבהמה כו' ולא מוקי כו' אלא בבשר תאוה. ולימוד דהכא איתא ג"כ בספרי שם. וליתא שם סיומא דמסיק הכא אתה אומר כו' עד סופה. דלשיטתיה אזיל דפ' זו בבשר תאוה. ועי' לעיל (יז) רש"י ד"ה בשר תאוה ובמהרש"א שם:

שם ולא יהי' קדש מבני ישראל. כצ"ל:

רש"י ד"ה ולהדר דינא. ערלה תוכיח וגמרינן ומייתינן כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה הכי אמרינן משמי' דר"ל. אם יש להשיב מה להצה"ש שבשניהם כו'. כצ"ל:

תד"ה ונאמר. ה"א דהנאת הגוף בלא אכילה אסר הכתוב. דמצינו הרבה שלא ניתר אלא באכילה כמו פהמ"ק דדרשינן ואכלת ולא לכלביך. וכן שביעית ומע"ש אינן מותרין בכל הנאות עי' פ"ח דשביעית. ומש"כ הנאת הגוף. הוא משום דמיון דקדש. ודברי מהר"ם בזה אינן מחוורין ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף