רש"ש/חולין/קטו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
מאירי
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png קטו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא השתא ומה שבת כו'. הני לא כש"כ. עפרש"י. ק"ל דהמפטם את הקטורת להריח בה ליתסרא להריח בה דהא תיעבתי לך הוא ונהנה מהתועבה גופה ודמיא לבב"ח. ואיתא בספרי פ' ראה פיסקא ע"ו דא"ח על ריחה ע"ש. ואולי י"ל כיון דכתיב לא תאכל משמע דמיירי במידי דבר אכילה עי' לעיל (פה) מה שהבאתי מגמרא דב"ק (מא) וקטורת אינה בת אכילה. ואגב ראיתי במפרש ז"א שציין דין זה להגמרא דכריתות. וכוונתו למאי דתניא שם (ו) והמריח בה פטור כו'. ושגה בזה דהתם הכוונה על קטורת דציבור וכדפירש"י וכדמוכח מסיומא אלא שמעל. וע"ש בסוגיא. אבל בקטורת שעשאה באיסור איכא למימר שאסור וחייב בל"ת:

רש"י ד"ה שילוח הקן ליתסר. כגון כו' דהא נעבדה בה עבירה. קשה הא כיון דניתק לעשה וקיימה ושלחה הרי תיקן הלאו שעבר. ונ"ל דפריך למ"ד קיימו ול"ק לקמן (קמא) דלדידיה כיון דלא קיימו בתכ"ד שוב לא מהני לתקן הלאו. ומ"מ העשה עדיין מוטל עליו לקיימו ע"ש בפרש"י:

תד"ה כל. וא"ת צורם כו' וי"ל כו'. המזרחי בפ' ראה הקשה על קושייתם מאין פסיקא להו דצרם עובד כוכבים מותר. ועל תירוצם הקשה דלמא לא שרי רחמנא אלא היכא דנפל מום מעצמו אבל בהפיל בו מום אפי' ע"י עובד כוכבים אסור. והנה בקושייתו הראשונה נראה שנעלמה מכ"ת מעשה דקסדור (בפ' כפה"מ) שהתירו חכמים. וקושייתו הב' ג"כ לק"מ דהא בב"ח אסור אפי' בנפלה טפת חלב מעצמה לתוך קדירה של בשר כדאיתא לעיל (קח) במשנה. והוא לדברי רב אשי מל"ת כל תועבה. שוב מצאתי להפ"ח ביו"ד סי' ס"ד ס"ק פ"ו שעמד עליו בזה:

תד"ה חורש. דאין גדלות וקטנות פוסל בבהמה כו'. ק"ל דהא קטנות פוסל בבהמה בפחות משמונה ימים. וגדלות פוסל ג"כ בפר יותר מבן ג' שנים מה"ת כפי הנראה מדברי התוס' יומא (סה ב) בד"ה משום חטאת וכמש"כ המל"מ בפ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ו ע"ש. ונ"ל דאף לדבריהם אינו פסול אלא במקום דכתיב פר כגון פרי המוספין או פר הע"ד ש"צ ופר כה"מ. אבל עולה או שלמים דמיירי בהו קרא דומיד בן נכר (עי' מנחות עג ב) דלא כתיב בהו פר אלא בקר הכל בכלל. ולזה כוונה הגמרא דסוטה (מו) דאין שנים פוסלות בהו. וכי משני שם אטו קדשים ליכא בהו דפסלי שנים גם פרים בכלל זה. ומיושב יפה הצ"ע של המל"מ שם עליהם מגמרא דסוטה הנ"ל. וקטנות דקודם ח' ימים. י"ל דאינו אלא כמו בבני יונה דדוקא קטנים מ"מ פסולים קודם שיעלעו (לעיל כב ב) ונכון בס"ד:

בא"ד וקשה דלמה לא יחשב בישול של שבת כו' כמו בישול של בב"ח. לע"ד יש לחלק דבישול בב"ח הוא עצם האיסור. אבל בישול שבת האיסור הוא מחמת השבת דאוסר גם בשאר מלאכות. דומיא שכתבו לעיל לענין זרעים דחורש בשו"ח ודיש דחוסם פי פרה. מיהו קשה מה שפרש"י לקמן וה"ה דמ"ל בכל הני מה שבת דחמירא כו'. והלא כלאי זרעים דומין לבישול בב"ח. והרי גם הקיום אסור בהן. וכן אוא"ב ושלוח הקן לכאורה דומין לבב"ח ויש לחלק קצת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף