רש"ש/חולין/נח/א

רש"ש חולין נח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ושוין בביצת טרפה שאסורה כו'. רש"י פי' דקאי על פלוגתת ר"א ור"י (ומש"כ ר"א ורבנן הוא משום דבמשנה דתמורה סתם רבי דעת ר"י בדברי ת"ק וכמו שהביאו התוס'. ובפרט לגי' המשניות שם וחכ"א יקרב). והתוס' הביאו משנה דעדיות דקאי על פלוגתת ב"ש וב"ה. ונ"ל להכריע כפרש"י. דלפי' התוס' קשה דלמאי מסיים הש"ס בתר דאוקים פלוגתייהו בזו"ז גורם ומודים בביצת טרפה כו'. דבשלמא בלישנא דרבינא שפיר מסיים בומודים כו'. כי היכא דתיתוקם מילתא דאמימר אף אליבא דר"י. אבל לל"ק דלא איירי אמימר בהכי לחנם הוא. וממשנה דעדיות אין הכרע דא"ל דהא ברייתא היא דאיתני על פלוגתת ר"א ור"י. ותדע דהתם תני ומודים והכא קתני ושוין. ונלע"ד דשוין פי' דמעולם לא נחלקו בזה. ומודים פי' דבתחלה נחלקו גם בזה אלא דלבסוף חזרו והודו. וראיה לזה בשלהי ר"ה (ס"ד לד) מודים חכמים לר"ג ע"ש פרש"י:

שם ולישני ליה בשיחלא קמא כו' גמרה מבע"ל. (ולרבינא משני לקמן באמת תני גמרה). ולכאורה תמוה דתיפוק ליה דנטרפו עמה דכגופה דמיא כפרש"י. וכמו דמסיים בלישנא דרבינא מ"ט גופא היא ועוד דלטעם זה דאף שנוצרו בהיתר גמור קודם שנטרפה אסורות מפני שנגמרו באיסור. כש"כ כשנוצרו ע"י איסור והיתר אינו דין שיאסרו מפני שנגמרו באיסור. ונ"ל דלפי' התוס' דקאי על ב"ש וב"ה א"ש. דקאמר דמודה ב"ש דמתירין בביצת נבלה שכמוה נמכרת בשוק. דבטרפה אפי' נגמרה כולה קודם שנטרפה דלאו כגופא דמיא ולא נטרפו עמה (וכמו דשרו בביצת נבלה). אפ"ה אסורה. וטעמא הוא דבנבלה אינה יכולה להגמר אחר שנתנבלה דשוב אין לה חיות. אבל בטרפה דיכולה להגמר אחר טריפותה לכן גזרינן אטו אותה שתגמר אחר טריפותה ובשעת טריפתה עדיין היתה מעורה ונטרפה עמה דכגופה דמיא וזהו שאמר מפני שגמרה באיסור ר"ל שתוכל להגמר באיסור עי' בב"י סי' פ"ו ונכון בס"ד:

רש"י ד"ה והלכתא בזכר. כגון אם ספק דרוסה. משמע מזה דס"ל ז"ל דודאי דרוסה לא מהני בדיקה. דאי הוה מהני. ה"ל ג"כ תקנה בי"ב חדש כמש"כ הש"ך בסי' נז סקמ"ב. ודלא כדמסקי התוס' לעיל (נג ב) בדעתי ז"ל:

תד"ה מכאן. היינו במילתא דשרי כו' אבל הכא דחד אסור כו'. נ"ל פי' דבריהם עפ"י דאמרינן בעלמא מב"מ אינו חוצץ. והיינו כיון דחד מינא נינהו בטל הטפל לגבי עיקר אבל מין בשא"מ חשיב הוא לחצוץ ואינו בטל אף אם הוא טפל. ואיסור והיתר נקראים מין בשא"מ כמש"כ הר"ן בנדרים (נב):

תד"ה ושוין. דהא דאמר בריש הדר כו'. כצ"ל:

תד"ה אלא. ר' אליעזר אומר כו'. כצ"ל ביו"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף