מהר"ם שיף/חולין/נח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' איתיבי' רב אשי כו'. ס"ד דפליגי בעובר ירך אמו ומודים בשיחלא בתרא דהכי משמע ליה גדלה באיסור ואף למאן דלית ליה עובר ירך אמו לומר הוא ואמו נטרפה מ"מ שיחלא בתרא שנתהוה מן האיסור וגדלה כל גידולה מאיסור [אסור לכ"ע] משא"כ שיחלא קמא דנגמרה רק באיסור ואפשר כיון דעובר לאו ירך אמו אפילו גמרה באיסור לא הוי [ופליג רב אשי אאמימר בתרוייהו אשיחלא בתרא ואשיחלא קמא דהא ר"י סבר עובר לאו ירך אמו] והומ"ל ומודים בולדות בכה"ג דא"ל לס"ד ומודים בשיחלא קמא [ולא דחיק ליה לישנא דגדלה] מ"ט גופיה הוא טפי מולד וכמסקנא דלישנא בתרא דא"כ מאי מותיב לאמימר דא"ל דמשמע ליה ומודים מעין הפלוגתא דלס"ד דפליגי בעובר ירך אמו הוי שפיר ומודים בביצה בשיחלא קמא מעין הפלוגתא אבל לאמימר דפליגי בזוז"ג (*ה) [א"כ] קאי ומודים בביצה בזוז"ג [דהוא מעין הפלוגתא] (*ו) ותיובתא לאמימר דא"כ כדפריך ולישני ליה בשיחלא קמא הול"ל דמשמע ליה ומודים מעין הפלוגתא ולמה מניח מלתרץ ליה בשיחלא קמא משום ל' גדלה לס"ד נמי תקשי ל' גדלה אלא צ"ל [כמש"ל] דס"ד ומודים בשיחלא ב' דלכ"ע זוז"ג אסור משום דגדלה באיסור משא"כ בשיחלא קמא פליגי ולר"י שריא אף דגמרה לא גדלה או אפילו גמרה לא הוי כיון דעובר לאו ירך אמו משא"כ בשיחלא ב' דהוייתו מאיסור ולא משני לאמימר נמי פליגי בעי"א ומודים בשיחלא ב' מפני שגדלה כו' [וכמו לס"ד] ובדספנא ושיחלא ב' דאמימר בזוז"ג והוי מרויחין נמי (*ז) דהוצרך לעשות ומודים בביצה דוקא לא בולד דהוי זוז"ג ופלוגתא בולד רבותא דאסור דאילו בביצה ה"א ולד לכ"ע שרי דדוקא ביצה דהוי טפי גופיה דא"כ קם ליה אמימר כר"א וכמ"ש התוס' בד"ה במאי קמיפלגי דא"ל ביצה שאני דגופיה היא (*ח) אין זה סברא ללישנא קמא כמ"ש לעיל מדנקיט ומודים כו' שגדלה כו' דמשמע ליה כל גידולה והול"ל ומודים בביצה מפני שגמרה מעין הפלוגתא ודו"ק. ויש לראות מ"ש התוס' דא"כ קם ליה כר"א דשמותי הוא כו' דלמא ס"ל לאמימר כב"ה דאסרו אפילו ביצת נבילה אף שלא גדלה או גמרה באיסור וכ"ש בביצת טריפה דחמירא טפי הא ודאי א"ל דלמא ס"ל כומודים כו' דאיירי בשיחלא בתרא עכ"פ מדנקיט גדלה לס"ד בזוז"ג ולאמימר בחד גורם אבל דלמא כב"ה דא"ל אמימר ע"כ לא ס"ל כב"ה מדנקיט שיחלא קמא ולא ביצים גמורות דמשום מכאן ואילך דהיינו לאחר כלות שיחלא קמא נקיט כן ושמא דא"כ יסבור ר"י כב"ש (*ט) ור"א שמותי כב"ה ולכן מוקי פלוגתייהו בזוז"ג וכ"ת לס"ד דמקשה נמי י"ל לס"ד טעמא דב"ה משום גזירה כועוד י"ל בד"ה ושוין ואה"נ דאמימר ליתא ואסור אפילו בשיחלא בתרא (*י) כדמותיב איתיביה כו' ואסור בשיחלא בתרא אבל לאמימר א"ל טעמא דב"ה משום גזירה דא"כ שיחלא ב' אטו שיחלא קמא ואטו דספנא נגזור (*כ) אלא אסור מצד עצמו כשאר תירוצים. וכ"ת לס"ד בולד אמאי יקרב לר"י נגזור נמי אולי אין לגזור בולד כ"כ כבביצה ודוחק וצ"ע:
ואולם מפרש"י נראה בע"א דמפרש אלא הא דתנן כיון דאמרת דהאי ומודים כו' מקשרו בשינויא ולא מדאמימר גופיה דע"כ בזוז"ג פליגי דאי בעי"א קם ליה כר"א ואי רש"י לא מחשיב האי סברא דתוספות א"כ השתא נמי מנ"ל מכלל כו' דלמא אכתי פליגי בעי"א ומ"מ בדספנא מארעא אסור מפני שגדלה באיסור וכס"ד המקשה [דפליגי בשיחלא קמא ובעי"א ומודים בשיחלא בתרא] ואין לדחוק דהשתא ע"כ פליגי בזוז"ג דאי לכ"ע אסור תקשי לאמימר דמתיר ועוד שהרי אמר ומודים בחד גורם א"כ לימא ומודים אפילו בזוז"ג ואי כ"ע ס"ל מותר בזוז"ג לימא ג"כ ושוין להיתירא [בדלא ספנא מארעא] אע"כ פליגי בה דזה דוחק רק משמעותו כיון דאמר ומודה בחד גורם משמע דפליגי בתרי גורם ולא בעי"א דעלה אין נופל שפיר ומודים בחד גורם ודו"ק:
מרש"י משמע דהכל נמשך לקושית א"ה דוק בלישני' ולכך מפרש נמי להודיעך כו'. תירוצא הוא [כוונתו] ועד כאן נמשך הקושיא:
לקשר א"ה הראשון אפשר לומר דאין עיקר קושיתו כפשוטו דדלמא אה"נ בהדיוט כ"ע שרי אלא ודאי דלא מסתבר לפלוגי לענין זה וזה גורם בין הדיוט לגבוה [א"כ ממילא אינו קושיא לפלוגי בהדיוט דמ"ש] רק [ה"פ] לפלוגי בביצה מעין ומודים וכ"ת משום יקרב לא שייך בביצה היא גופיה קשה למה נקטו לענין הקרבה ונקיט ולד יפלגו בהדיוט ובביצה בשלמא לס"ד דפליגי בעי"א י"ל דבביצה אה"נ לכ"ע אסור [דכגופיה] (*ל) או אי הוי פליגי בביצה ה"א בולד לכ"ע שרי. מיהו הומ"ל ומודים בולד כעין הפלוגתא [וכמש"ל והומ"ל כו']:
בתוס' בד"ה ושוין כו' וא"ת דהשתא כו'. מדאמימר לא קשה דלא הוזכר בדבריו שכמוה נמכרת בשוק [ואח"כ נטרפה] ולכאורה מאי קשה חלב נבילה ודאי אסור וחלב שחוטה מותרת כשאר חלב ונאכלת בחלב ואוסרת בבשר דאין דינה כבשר וה"נ ביצה כחלב ועיין (*מ):
בתוס' בד"ה אלא הא דתניא כו' והו"מ לאתויי כו'. אפ"ל דסמיך אקושית א"ה לפלגו בהדיוט דבברייתא לא הוזכר רק ולד טריפה משא"כ במתני' כל האסורין לגבי מזבח יוצא דופן אתנן ומחיר לא שייכי גבי הדיוט דפשיטא דאפי' הן עצמן מותרין להדיוט וק"ל:
בתוס' בד"ה במאי קמיפלגי כו' וא"ת כו' והא שמעינן ליה לר"א כו'. ושוין בשיחלא ב' נמי אית ליה לר"א אסור לס"ד [ולמה הוצרכו לראיה דר"א אוסר זוז"ג הא לדידיה לכ"ע אסור] אבל לאמימר איירי בחד גורם. ונראה עיקר קושיתם אמאי לא ניחא ליה לרב אשי לאוקמא פלוגתייהו בזוז"ג אי משום דמשמע ליה לכ"ע אסורה הא אמימר אמר זוז"ג שריא אלא משמע ליה דלאמימר לכ"ע שרי הא ר"א ס"ל בהדיא אסור א"כ ע"כ אמימר דלא כר"א דר"א אסר בהדיא ולר"י ע"כ שרי לאמימר דאל"כ אמימר דלא כמאן וק"ל:
בתוס' בד"ה והלכתא כו' ומשמע דאפילו ליתא לפרה כו'. כדי להקשות אף מגובה מולדה דלא תימא אף דעובר לאו ירך אמו מ"מ שניהם נגחו לא יהא אלא שני שוורים שהזיקו ולזה כתבו ומשמע כו' ואילו בב' שוורים לא גובה מאחד הכל בדליתא השני דשור תם משתלם מגופיה ולזה הוצרכו לסברא לענין טריפות שאני דתלוי בחיות כו':
בא"ד אייתי ראיה כו'. דהממע"ה וגבי טריפה אסור מספק ובודאי לא אגידא פשיטא דאינו גובה. ולענין טריפה ב"ה אוסרין שכמוה נמכרת בשוק בנבילה אע"ג דודאי לא אגידה וה"נ בטריפה ואפ"ל קצת דללישנא ב' דאמימר דקי"ל כוותיה מפרש טעמא דב"ה משום גזירה כועוד י"ל בד"ה ושוין וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |