רש"ש/ברכות/סג/ב
גמרא אלא הוא מטמא והן מטהרין כו' והתניא כו'. ק"ל למש"כ התוס' בחולין (מ"ד ב') דכי היו שניהם בבהמ"ד ונשאלה שאלה לפניהם אף שאסר אחד חבירו רשאי להתיר. ועי' ש"ך (יו"ד סי' רמ"ב ס"ק נ"ה) א"כ מאי פריך הכא דהא משמע שהיו יושבים ביחד:
שם הס ואח"כ כתת כו'. כה"ג בשבת ס"ג א' דליגמור אינש והדר ליסבור:
רש"י ד"ה חנניה. הוא חנניה בן אחי רבי יהושע. כצ"ל:
[רש"י ד"ה כשם שאני הסברתי. והיינו דכתיב פנים אל פנים. כצ"ל:
רש"י ד"ה ומיץ אף. הלכות דם לאמתם. כצ"ל וכ"ה בע"י]:
בתוספתא פ"ה ארבע דברים שבין ב"ש וב"ה כו'. וחשיב טובא. ונ"פ דתיבת ארבע שייכא לדין דלמעלה. הרי אלו מברכין כתקנן ארבע. ותדע דדברים ל"ז והל"ל ארבעה. שוב ראיתי להרי"ף בפ"ב דמכילתין שהעתיקה כאשר הגהתי:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |