רש"ש/בבא קמא/מז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
בית מאיר
רש"ש
כובע ישועה
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תד"ה ליתא לפרה לא אתיא מתני' כר"ע כו' אם כחש המזיק כו'. פשוט דכוונתם דלר"ע ה"ה כי ליתא לפרה דהיינו שנאבדה הוה ההיזק דהוא דמי הפרה לתרוייהו וא"כ אפי' היה בודאי שנגחה ואח"כ ילדה ה"ל להפסיד מן חצי נזקו כפי ערך חלקו בהפרה והמותר יגבה מן הולד. ועתה שספק דלמא ל"ל בולד כלום לא יטול אלא חצי המותר והתוי"ט נראה שלא הבין כן בדבריהם ותמוה:

תד"ה מ"ט גופה אטו ב' שוורים תמים שהזיקו כו' מי הוה משלם חלקו וחלק חברו. ולכאורה אליבא דר"נ דאמרי' (לקמן נג ב) בשור ושור פהמ"ק שנגחו כיון דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי ה"נ כיון דליכא לאשתלומי מהאי דנאבד משתלם כוליה ח"נ מהאי אבל נראה דדעתם כהוי"ח שבשו"ע סי' ת"י סל"ז דדוקא היכא דחבירו אינו חייב מדינא הוא דס"ל לר"נ כיון דליכא כו' אבל בחייב מדינא אלא שברח או שאין לו לא וגדולה מזו חלקו לעיל בד"ה גלית אדעתך ע"ש אבל לפי הדעה הראשונה שם וכ"נ דעת הנ"י לעיל בס"פ המניח גם בזה משתלם כוליה מהאי ונראה דזוהי גם דעת ר"ת בתוס' (סנהדרין פ ב) ד"ה עובר ומוצל מקושיית התוספות שם עליו בסה"ד מהך דהכא ולזה כוון הר"ן ג"כ בפ' א"ט גבי ולד טרפה ודלא כשעה"מ בפ"ב מהל' גנבה שנדחק בדבריו ע"ש:

תד"ה מ"ט פירשא דמאתמול גמרה לה. כ"ה בריש ביצה:

רש"י ד"ה המזיק. קצץ כו' אלא שמין ב"ס כו'. וכן (לקמן בגמ' נח ב) גבי ההוא גברא דקץ קשבא פסק ר"נ בששים וכן מסיק אביי שם ובסוף הסוגיא בדקלא דארמאה ודלא כרבא דרצה לחלק בין נזקי ממונו לנזקי גופו. ולכאורה טעמא בעי דהלא ובער בשדה אחר דמיניה ילפינן דשמין ע"ג שדה לא כתיב אלא בנזקי בהמה ואיך נלמוד קולא מבהמה מזקת לאדם המזיק שיש בו חומר שחייב בד' דברים עיין לעיל (ד) וז"ל התוס' (רד"ז) דיותר ראוי להתחייב אדם המזיק בידים ממזיק ע"י שילוח בעירו וי"ל דכולהו אבות ילפינן מתחת נתינה כו' לעיל (ה) ומש"כ התוס' (ו ב) בד"ה שור רעהו דלא נתקבלה הג"ש אלא לענין תשלומי מיטב ל"ד אלא דר"ל לענין איכות התשלומין ולאפוקי פרטיהם בעיקר חיובייהו וכדמסקי וכ"מ מלשונם (בכתובות לב ב) ד"ה אלא ע"ש ועמש"כ לקמן בר"פ החובל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף