כובע ישועה/בבא קמא/מז/א
כובע ישועה 
בבא קמא מז א
מ"ט גופה היא. בתוס' הוכיחו מזה דרבא סובר עובר ירך אמו לבד לטרפה דיש לו חיות בפ"ע ל"ל שנטרף עם אמו. ומהרשב"א הכא ובחולין דף נ"ח משמע דתלוי אי טריפה חיה או לא וכמ"ש במלא הרועים ערך עובר דאי אמרינן טריפה חיה ועובר ירך אמו אזי ולד טריפה אסור ע"ש. וק"ל דהא לרבא קיימינן דסובר טריפה חיה בתמורה דף י"א ע"ב וע"ש בתוד"ה ר"ח. ומשמע דהסברא דיש לו חיות בפ"ע דמש"ה לא נטרף העובר שייך גם אי טריפה חיה. והנ"ל דהא דטריפות שמהראש מטריף גם הרגל אף אי טריפה חיה הוא משום דפשיט תיכלא דהטריפות בכל הגוף כיון שחיות א' פשיט בראש ורגל והשינוי דמטריפות הראש מגיע גם לרגל [דאף אי טריפה חיה עכ"פ שינוי פועל בגוף הבהמה] ואילו יצוייר שלא היה מגיע להרגל היה רגלה מותרת אף שגוף אחד הוא דהא לא כתיב ל"ת בהמה טריפה רק ובשר בשדה טריפה ל"ת. וא"כ עובר דלו חיות בפ"ע מותר אף שגוף אחד הוא עם אמו כיון דאין הטריפות דהאם פועל שינוי בהעובר:
מ"ט פירשא בעלמא הוא. עיין מה שכתבו התוס' דאף הביצה שנולדה מיד אחר שנטרפה אסורה מגזירה דרבנן כדאסר ביצת נבילה. וזה דלא כמו שכתב הש"ך ביור"ד סי' פ"ו סק"ח דאפילו לא נטרפה רק סמוך לשחיטה אסור מה"ת דלא פלוג. ושם בגליון רש"א כתב ראיה דאי משום ל"פ אסור רק דרבנן לוקי בביצה דף ו' הא דא"ר ביצה עם יציאתה נגמרה דנפ"מ לנולד מטריפה דאסורה מדאורייתא משום דנגמרה באיסור עכ"ד. ואיני מבין דהא כמו דדחה הא דר"ל עם יציאתה נגמרה ומותרת לאכלה בחלב דמשמע דבמעי אמה אסורה מדתניא השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב. ה"נ כשנימא לטריפה דאסורה מה"ת אף בנטרפה סמוך ללידתה משום דהגמר עם יציאתה ונגמרה באיסור. קשה אמאי מותרות בנמצאו במעי אמן לאוכלן בחלב דכמו דחשיב לטריפות כבשר יחשב גם לאיסור בב"ח כבשר. והתו' הקשה אהא דמותרות לאכלן בחלב דמ"ש מביצת נבילה שכמוה נמכרת בשוק דאסרי ב"ה ותי' דבשר עוף בחלב דרבנן גם ב"ה מודו ע"ש. ושייך זה לענין גזירה די"ל דלא גזרו רק היכא דגוף האיסור אסור מה"ת כנבילה ולא בבב"ח דגם בשר עוף ממש דרבנן. אבל למאי דקיימינן השתא דקודם יציאתה אסורה הביצה מה"ת מחמת טריפה דקודם יציאתה דקרויה לא נגמרה חשיב הביצה באמת כבשר. גם לבב"ח דעוף דרבנן ראוי לאסור. ואי ראייתו מדלא מוקי לטריפה ולידחי באמת כדדחי האוקימתא דלענין בב"ח זה ודאי ליתא:
ואי דינא הוא לכחוש מזיק. כתבו התוס' סובר המקשה כיון דפרה וולד ב' גופין שמין ולד בפ"ע כו' ובכל השדה שהיא הכל דניזק כגוף א' דמי כו' ומשני הא נמי כגוף א'. וצע"ק דמשמע מדבריהם דבאין לניזק רק הערוגה הנאכלת לא שיימינן ע"ג שדה ובדף נ"ח ע"ב דייק דבנזקי גופו לא שיימינן בששים מדתניא המבכיר כרמו כו' ואילו בששים לא קתני. והמ"ל באין לניזק יותר אך בלא"ה דחי: